הקריה האקדמית אונו
הפקולטה למשפטים
סמינריון בקורס המשפט ככלי לשינוי חברתי
2025
מבוא 1
הגדרת הדמוקרטיה הפרלמנטרית 2
חוק-יסוד: הכנסת 2
חוק-יסוד: הממשלה 2
עיקרון הפרדת הרשויות 3
עיקרון הייצוגיות 4
יפן 5
גרמניה 5
הגדרת הדמוקרטיה הנשיאותית 7
ארצות הברית 8
ברזיל 9
יתרונות וחסרונות השיטה הנשיאותית 10
יתרונות 10
חסרונות 11
יתרונות וחסרונות השיטה הפרלמנטרית 13
יתרונות 13
חסרונות 14
שיטת הממשל בראי השלטון המקומי 16
דיון ומסקנות 18
מסקנות הדיון 19
הרחבת השיטה הפרלמנטרית לשני בתי מחוקקים 19
סיכום 21
ביבליוגרפיה 22
שיטת הממשל הנהוגה במדינה אינה עניין טכני של סדרי בחירות בלבד, אלא מסגרת מוסדית המעצבת את יחסי הכוחות בין רשויות השלטון, את מידת יציבותו של הממשל ואת היקף הייצוג הניתן לקבוצות השונות בחברה. בישראל שבה סוגיה זו ועלתה לסדר היום הציבורי בעוצמה רבה בשנים האחרונות, על רקע חמש מערכות בחירות שנערכו בין השנים 2019 ל-2022, ועל רקע המשבר החוקתי שהתחולל בשנת 2023 סביב תיקון עילת הסבירות בחוק-יסוד: השפיטה וביטולו בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. שאלת התאמתה של השיטה הפרלמנטרית למציאות הישראלית אינה חדשה, והיא מלווה את המערכת הפוליטית עוד מימי מועצת המדינה הזמנית, אשר קבעה את הבחירות הארציות-היחסיות כהסדר זמני בלבד, מתוך הנחה שיהיה ניתן לשנותו בהמשך.
הדיון בשאלה זו נטוע בשדה מחקר השוואתי רחב, העוסק בהבחנה שבין משטרים פרלמנטריים למשטרים נשיאותיים ובצורות הביניים שהתפתחו ביניהם. מחקרים עדכניים מדגישים כי ההבחנה הבינארית בין שתי השיטות הולכת ומיטשטשת, וכי מרבית הדמוקרטיות בנות זמננו מצויות על רצף שבין השתיים. לפי גישה זו, השאלה המכרעת אינה עצם השיוך לשיטה זו או אחרת, אלא אופן חלוקת הסמכויות בין הרשויות ואופן הבקרה ההדדית שביניהן. לצד זאת, ספרות המחקר מלמדת כי גם במשטרים נשיאותיים נדרשים נשיאים לבנות קואליציות בבית המחוקקים ולנהל אותן, ולפיכך היתרון המיוחס לשיטה הנשיאותית בכל הנוגע לעצמאותה של הרשות המבצעת מוגבל בפועל.
בישראל, הקושי המרכזי המיוחס לשיטה הפרלמנטרית הוא חוסר היציבות הנובע מריבוי מפלגות ומן הצורך להרכיב קואליציות רחבות והטרוגניות. מחקרים השוואתיים מלמדים כי ככל שקואליציה הטרוגנית יותר מבחינה אידיאולוגית, כך נשחקת התמיכה הציבורית במפלגות המרכיבות אותה וגדל הסיכון לפירוקה בטרם עת. ממצאים אלה מקבלים משנה תוקף על רקע נתוני מדד הדמוקרטיה הישראלית, המלמדים כי האמון הציבורי במרבית מוסדות המדינה נותר נמוך, וכי הקיטוב בין הימין לשמאל נתפס כשסע החזק ביותר בחברה הישראלית.
שאלת המחקר שבמוקד עבודה זו היא אפוא האם השיטה הפרלמנטרית הנהוגה בישראל היא השיטה המיטבית עבורה, או שמא ראוי לשקול מעבר לשיטה נשיאותית או שילוב של מאפיינים משתי השיטות. לשם מענה על שאלה זו תוגדר תחילה הדמוקרטיה הפרלמנטרית ויוצגו עקרונותיה, תוך בחינת מקורות הסמכות של הכנסת ושל הממשלה ובחינת יישומה של השיטה ביפן ובגרמניה. לאחר מכן תוגדר הדמוקרטיה הנשיאותית וייבחן יישומה בארצות הברית ובברזיל. בהמשך ייבחנו יתרונותיה וחסרונותיה של כל אחת מן השיטות, תוצג עמדתו של ראש רשות מקומית לשעבר בנוגע להשלכות שיטת הממשל על השלטון המקומי, ולבסוף ייערך דיון משווה שבסופו תוצע חלופה מוסדית לשיטה הנהוגה כיום.
