מבוא 1
מימון ארגוני טרור באמצעות גורמים לגיטימיים 4
מימון ארגוני טרור מצד מדינות ריבוניות תומכות טרור 4
מימון באמצעות תרומות מקרנות צדקה 5
מימון טרור באמצעות נרקו-טרוריזם והלבנת הון 8
מימון טרור באמצעות נרקו-טרוריזם 8
הלבנת הון 12
השימוש של ארגון חיזבאללה בסמים למימון טרור 14
סקירה של הקמת הארגון והתבססותו בלבנון 14
האידיאולוגיה ומטרות הארגון 15
מימון טרור באמצעים שאינם כוללים סחר בסמים 16
מימון טרור באמצעות סחר בסמים 17
השימוש של ארגון אלקאעדה בסמים 21
סקירה של הקמת הארגון 21
האידיאולוגיה ומטרות הארגון 23
מימון טרור באמצעים שאינם כוללים סחר בסמים 24
מימון טרור באמצעות סחר בסמים 25
השימוש של ארגון FARC בסמים 27
סקירה של הקמת הארגון, האידיאולוגיה שלו, מטרותיו ופירוקו 27
מימון טרור באמצעות סחר בסמים 30
סיכום 33
ביבליוגרפיה 36
עבודה זו עוסקת באופן בו ארגוני טרור עושים שימוש בסחר בסמים כדי לממן את פעילותם. הגדרת המונח "טרור" אינה אחידה בקרב הקהילה הבינלאומית, אך זו המקובלת מגדירה את המונח כ"הטלת אימה על ידי מעשי אלימות". המועצה הפדרלית ליחסי חוץ בארצות-הברית (CFR- Council on Foreign Relations) מגדירה טרור כ"שימוש בלתי-חוקי בכוח ובאלימות נגד בני אדם או רכוש במטרה לאיים או לכפות על ממשלה ועל האוכלוסייה האזרחית או חלקים ממנה קידום של מטרות פוליטיות או חברתיות". טרור נעשה, לרוב, בידי ארגוני טרור המוגדרים כארגונים צבאיים או חצי צבאיים המבצעים פעולות אלימות כדי להשיג את מטרותיהם הלאומיות, הדתיות, האידיאולוגיות או החברתיות. מדברים אלו ניתן לראות שמשמעות המונח טרור הוא שימוש מתמשך ומכוון באלימות או איום לעשות בה שימוש כדי להשיג מטרות פוליטיות או חברתיות מסוימות של ארגון טרור. לצד זאת, יש לשים לב לעובדה שאלימות פוליטית לרבות מהפכות, מאבקים בין קבוצות גרילה ומרד אינה נחשבת טרור.
החוקר אהרון יפה מביא במאמרו את דבריו של ד"ר אלי כרמון, מומחה ישראלי לטרור. הטוען שקיימות יותר מ-100 הגדרות שונות לטרור הנעשה על ידי ארגוני טרור. לטענת כרמון, מטבעו, טרור מבקש לעורר פחד ובהלה, לשנות מדיניות ולהכפיף את הקורבן לתביעות הארגון וזאת תוך פגיעה בחפים מפשע או בסמלי המדינה ולא על ידי פגיעה בתשתיות או במשאבים פיזיים. כרמון מחזק את הטענה שארגוני טרור מונעים ממטרות אידיאולוגיות, חברתיות (אזרחיות) או דתיות, מה שמעלה בקרב מבצעי פעולות הטרור את הנכונות להקריב את חייהם להשגת המטרות הפוליטיות, הדתיות או החברתיות של הארגון. נכונות הקרבת חיי הפרט למען מטרת הארגון נפוצה בעיקר בארגוני טרור אסלאמיים וזאת לאור הקביעה בספר הקוראן כי בזמן מלחמת קודש (ג'יהאד) המאמין המוסלמי צריך להביע נכונות להקריב את חייו. אחת הסיבות בגינה ארגוני טרור ממשיכים לדבוק בדרך זו להשגת מטרותיהם היא שלא פעם טרור אכן השיג את מטרותיו. לדוגמא, ב-1983, לאור הפיגועים במתקני הצבא האמריקאים והצרפתים בלבנון נסוגו הכוחות הזרים מהמדינה.
לאחר פיגועי ה-11 בספטמבר 2001, העיסוק העולמי בטרור תפס תאוצה. הדבר בא לידי ביטוי בכך שחוקרים מתחומי דעת מגוונים ביקשו להבין את הגורמים לטרור במטרה לבסס מדיניות של מניעה והרתעה. לדוגמא, חוקרים מסוימים מתחום כלכלת קונפליקטים הגיעו למסקנה שחיי עוני הינם זרז מהותי לטרור נוסף להפיכות פוליטיות. עוד נמצא כי היבטים כלכליים, יותר מהיבטים פוליטיים, נוטים להוות זרזים משמעותיים למלחמות אזרחים בהן קיים סיכוי גבוה יותר לשימוש בטרור. לטענת חוקרים אלו, חרף העובדה שטרור הינו ביטוי של קונפליקט פוליטי, יצירתו נשענת ומתבססת לרוב על תנאים כלכליים קשים ואיכות חיים ירודה. חוקרים אחרים מאותו תחום דעת מתנגדים להנחה זו בטענה שעוני אינו בהכרח מוביל לטרור למרות שארגוני טרור, על פי רוב, צומחים בקרב אוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך מאוד. מכל מקום, כמעט תמיד, ארגוני טרור יבחרו במדינות עשירות בהן לפרט יש חירויות נרחבות כיעדים לפיגועי טרור בינלאומיים.
פעולות טרור באות לידי ביטוי בשלושה אופנים עיקריים. הראשון, טרור מדיני. טרור זה נעשה בידי המדינה במטרה להתמודד עם איומים פנימיים או חיצוניים. הביטוי של טרור זה בהתמודדות עם איומים מבית הוא, לרוב, אלימות וענישה אכזרית כלפי אזרחים והוצאות להורג. התמודדות טרור זה עם איומים חיצוניים בא לידי ביטוי בהתנקשות במדינאים או אנשי צבא בכירים של מדינות אויבות. יתרה מכך, תמיכה עקיפה של מדינה בטרור המבוצע על ידי ארגון מסוים כגון מימון כלכלי, אספקת ציוד, הכנה מבצעית וחימוש נחשבת לטרור מדיני. בקרב הממשל האמריקאי, סוריה, לוב ואיראן נחשבות כמדינות תומכות טרור. השני, טרור הנעשה למען שחרור לאומי ועצמאות מדינית. טרור זה נעשה בידי קבוצות הרואות בעצמן לוחמות חופש העושות שימוש באלימות להשגת מטרותיהן.
השלישי, טרור אסלאמי. טרור זה מהווה את צורת הטרור הנפוצה ביותר בעולם והוא קשור לתפיסה לפיה האסלאם היא הדת הנעלה ביותר אותה יש לקדם ולהפיץ בקרב אזרחי העולם. ארגוני טרור אסלאמיים מחזיקים בדעה שאם אזרחי העולם הלא מוסלמים אינם מעוניינים להתאסלם מרצונם, יש לאסלם אותם בכוח או, לחילופין, לפגוע בנפשם ורכושם. טרור אסלאמי הוא לא טרור הנעשה להשגת מטרות לאומיות או חברתיות, אלא הוא חלק ממלחמה כוללת בתרבות המערב שבראשה ארצות-הברית.
כדי שארגוני טרור יוכלו להוציא את פעולותיהם לפועל הם זקוקים למימון. מימון זו נקרא "מימון טרור" המוגדר כיכולת של ארגוני טרור וטרוריסטים בודדים לגייס, להזיז ולתעל כספים, נכסים או משאבים אחרים לשימושם. "מימון טרור" מתקיים במגוון צורות שבין העיקריות ניתן למנות הברחה, הונאה, סחר בבני אדם ואיברים, שוד, חטיפה למטרות כופר, תרומות מגורמים שונים, צדקה, סחר חוקי ולא חוקי במוצרים, הלבנת כספים וסחר בסמים.
סחר בסמים מוגדר כמערכת לא חוקית עולמית לגידול, יצור, הפצה ומכירה של סמים מסוגים שונים שהמסחר בהם אינו מותר בחוק. שלושה ארגוני טרור המגייסים מימון לפעולותיהם הרצחניות והאלימות באמצעות סחר בסמים הינם חיזבאללה, אלקאעדה ו-FARC. ארגון חיזבאללה הוקם ב-1982 בלבנון במטרה לשפר את מעמד השיעים במדינה, להפוך אותה למדינה אסלאמית ולחסל את מדינת ישראל. ארגון אלקאעדה הוקם ב-2009 בחצי האי ערב במטרה להקים ח'ליפות אסלאמית סונית בחצי האי ערב, להפיץ אותה עד ישראל ולשחרר את המקומות הקדושים בפלסטין ואת אחיהם בעזה. ארגון FARC הוקם ב-1964 בקולומביה במטרה להפיל את הממשל במדינה ולשפר את תנאי חייהם של בני המעמד הנמוך והאיכרים. מטרת העבודה היא לבחון כיצד שלושת הארגונים משתמשים בסחר בסמים למימון טרור. לכן, שאלת המחקר העומדת במרכזה של עבודה זו היא: איך ארגוני טרור עושים שימוש בסמים על מנת להשיג מימון לטרור?- חיזבאללה, אלקאעדה ו-FARC כמקרי בוחן.
כדי לענות על שאלת המחקר, עבודה זו תחולק לחמישה פרקים. הפרק הראשון ידון באופן בו מימון טרור נעשה על ידי גורמים לגיטימיים, קרי גורמים שאינם פליליים. הפרק יתמקד במימון מצד מדינות ריבוניות ומימון מקרנות צדקה ותרומות. הפרק השני ידון במימון טרור באמצעות פשיעה. פרק זה ידון בהרחבה בהלבנת כפסים ובנרו-טרוריזם, קרי סחר סמים למטרות טרור. הפרק השלישי יתמקד במקרה הבוחן של ארגון חיזבאללה הלבנוני והאופן בו הוא עושה שימוש בסחר בסמים למימון פעולותיו. הפרק יסקור את הקמת הארגון, האידיאולוגיה שלו, מטרותיו ואת האופן בו בוא מממן טרור באמצעות סחר בסמים. הפרק הרביעי יתמקד במקרה הבוחן של ארגון אלקאעדה והאופן בו הוא עושה שימוש בסחר בסמים למימון פעולותיו. הפרק יסקור את הקמת הארגון, האידיאולוגיה שלו, מטרותיו ואת האופן בו בוא מממן טרור באמצעות סחר בסמים. הפרק החמישי יתמקד במקרה הבוחן של ארגון FARC הקולומביאני והאופן בו הוא עושה שימוש בסחר בסמים למימון פעולותיו. הפרק יסקור את הקמת הארגון, האידיאולוגיה שלו, מטרותיו ואת האופן בו בוא מממן טרור באמצעות סחר בסמים.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
