התניית אי תחרות והגבלת חופש העיסוק – ההבדל בין השפעת ההתנייה במהלך העבודה לבין השפעתה בתומה

אי תחרות והגבלת חופש העיסוק

תוכן עניינים

מבוא 2
חופש העיסוק 4
חופש העיסוק כזכות חוקתית והתפתחות הזכות 5
התפיסה האישית והתפיסה התחרותית 9
משפט משווה 12
מערכת היחסים החוזית בין עובד למעביד 12
הגבלת חופש העיסוק 15
סבירותה של הגבלה 16
ביקורת 18
סיכום 20
ביבליוגרפיה 22

מבוא
עבודתי זו תעסוק בסוגיית תנית אי תחרות המגבילה את חופש העיסוק, שאלת המחקר עליה אנסה לענות במסגרת עבודתי היא: כיצד באה לידי ביטוי תנית אי תחרות המגבילה את חופש העיסוק במהלך יחסי העבודה לעומת אופן ביטויה לאחר תום יחסי העבודה. במהלך העבודה אבחן מהן תניות אי תחרות, ואגדיר מהו חופש העיסוק, תוך סקירת הסוגיות והשאלות הנובעות מנושא חופש העיסוק. בהמשך אבדוק כיצד באה לידי ביטוי תנית אי התחרות המגבילה את חופש העיסוק בן בזמן יחסי העבודה, והן לאחר סיום יחסי העבודה.
תנית אי תחרות הינה למעשה הסכם בין העובד לבין המעביד (הפירמה הקיימת בשוק), לפיו לכשיסיים עבודתו אצל מעבידו, לא ייכנס העובד לשוק כמתחה של מעבידו- בין אם במסגרת עסק מתחרה שקים, ובין אם כשכיר.
חופש העיסוק הינו זכות יסוד המעוגנת בחוק-יסוד: חופש העיסוק. זכות זו מהווה אחת מבין הזכויות הראשונות שהוכרו על ידי בית המשפט במדינת ישראל. חופש העיסוק מעגן בתוכו את זכותו של האדם לעבוד בכל מקצוע, עיסוק ומשלח יד, בדרכו להגשה עצמית (זאת כאשר העיסוק אינו נוגד כל חוק, ולכן מדובר בזכות יחסית), בכדי להתפרנס בכבוד, ומבלי להוות נטל על הציבור. מכאן, החשיבות הרבה להגן על האדם העוסק במשלח ידו, מבלי שתהא הגבלה שלא לצורך.
בעבודתי תיבחן ותוכח השערת המחקר שהינה כי קיים הבדל בין תנית אי תחרות המגבילה את חופש העיסוק במהלך יחסי העבודה לבין השפעתה בתום יחסי העבודה, ותיעשה בדיקה של תניות המגבילות את עיסוקו של עובד, בכדי לעמוד על סיבותיהן השונות במשפטנו, בתקופה שלפני חקיקת חוק-יסוד: חופש העיסוק, ובתקופה שאחרי החקיקה. בנוסף אבדוק את ההבחנה בין תנית אי תחרות המגבילה את חופש העיסוק בתקופת יחסי העבודה בה מתקיימים יחסי עובד-מעביד, והן בתקופה אחרי, כאשר תמו יחסי העבודה. למעשה אנסה תחילה להבין מהו חופש כמרכיב בחופש העיסוק, ואחר כך אפרט את האינטרסים של העובד, של המעביד ושל הציבור: אינטרס העובד, המעוניין לעבוד במשלח ידו, ליטול עמו את מה שחמד בתחום המקצועי והפך לחלק מהכשרתו, על מנת לעסוק בו בעתיד, מכוח חוק-יסוד: חופש העיסוק, לעומת אינטרס המעביד המעוניין להגן על זכויותיו הקנייניות: סודות מסחריים, ידע במשאבים, בשיטות ייצור וכו' שהשקיע בעסק, מכוח חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. בנוסף לכך נוכל לראות כי בין העובד למעביד קיימים יחסי תלות, כאשר העובד מצוי בעמדה הנחותה יותר בניגוד למעביד מפני שהעובד זקוק להגנת הדין, צריך להקפיד על איזון נכון בין הגנה על זכויותיו לבין הגנה על זכויות מעסיקו, זכאי להגנה על זכותו לעבוד ולקבל יחס הוגן וכן שמירה על פרטיותו, ובדומה לכך גם האינטרס של המעביד ראוי להגנת הדין שכן המעביד צריך לדאוג ליעילות כלכלית בעזרת בחירה נכונה של עובדים טובים וניהול מצליח. למעביד שמורה הפררוגטיבה הניהולית אשר נותנת להם את האפשרות לבחור עובדים ולנהל את עסקיו על פי שיקול דעתו, ונוכל לראות את התלות הנובעת מכך כאשר הצלחתו של המעביד תלויה במידה רבה בכישורי העובדים, ביעילותם ובתפוקתם, והעובדים תלויים במעביד בפרנסתם. שזה יתרום לשני הצדדים ויספק את שני האינטרסים. וכן ישנו גם אינטרס הציבור המעוניין בתחרות חופשית, ניידות חופשית של עובדים ומעבר מהיר של מידע במשק. כל האלמנטים הללו משותפים באינטרס כלל החברה לנהוג בהגינות ובתום לב, לפעול לפי תקנת הציבור, וכן לכבד חוזים שנכרתו מתוך רצון חופשי (מכוח עקרון חופש ההתקשרות המעוגן בחוק החוזים ). הבנת מפת האינטרסים וההבחנות בין התקופות השונות, תעזור למיצובו של הנושא תנית אי התחרות המגבילה את חופש העיסוק.