ניתוח אנתרופולוגי של קהילתיות בקרב מהגרי עבודה בישראל

ניתוח אנתרופולוגי של קהילתיות בקרב מהגרי עבודה בישראל

תוכן העניינים

מבוא 3
רקע 3
עיצוב המחקר 3
ההגעה לארץ 6
דפוסי קהילתיות 8
קשיים בעבודה 12
קשרים עם המעסיק 16
קשר עם קרובים בארץ ובחו"ל 18
קשרים עם קרובים בחו"ל 18
קשר עם קרובים בארץ 20
סיכום ומסקנות 22
נספח א' – דוגמא לקידוד 25

מבוא

רקע

מספר מהגרי העבודה בישראל הולך ועולה, והנושא מושך יותר ויותר עניין ציבורי ואקדמי. מדובר במהגרים שעזבו את מולדתם בתקווה למצוא פרנסה במדינה אחרת. הם גרים במדינה בה השפה זרה להם והאוכלוסיה המקומית במקרים רבים מתייחסת אליהם בזלזול ומתנכלת להם. הם חיים בנפרד ממשפחותיהם ומהמעגלים החברתיים שהם מכירים (Kranz & Zubida, 2019).
הסיטואציה המורכבת והייחודית הזו מעלה שאלות לגבי דפוסי הקהילתיות בקרב מהגרי העבודה בישראל. השאלה המרכזית היא - מה הם המאפיינים של חיי הקהילה של מהגרי העבודה בישראל? שאלה זו ניתן לפרוט למספר שאלות: האם הם בונים לעצמם קהילה או קהילות, אם כן, באיזה אופן; האם הקהילות מתבססות על ארץ מוצא, שפה, מקום עבודה, או על מאפיינים אחרים; והאם הם שומרים על קשרים עם קרובים בארצות המוצא, ואם כן, כיצד ובאיזה סוג קשרים מדובר. מטרת העבודה היא לבחון את השאלה המרכזית, על שאלות המשנה הנגזרות ממנה בקרב העובדים ממדינות זרות בבית אבות גדול בעיר בצפון. המחקר יתרום להבנת תפקידי הקהילה בקבוצות מהגרים, ואופני יצירתה ושימורה ויעזור להבין את עולמם של מהגרי העבודה בישראל.