ההשפעות של מסעי הצלב על אירופה והאסלאם

אירופה והאסלאם - מסעי הצלב

תוכן עניינים

מבוא 1
הרקע הדתי 5
הרקע החברתי- כלכלי 6
ההשפעה על אירופה-מאז ועד היום 6
ביבליוגרפיה 8

מבוא
הנושא בו בחרתי לעסוק בעבודה זו הינו מסעי הצלב. בטרם אדון בסוגיה הנבחרת אציג בקצרה את דת האסלאם כרקע וקישור לעבודה עצמה.
"בעיקרן של כל הדתות קיים חזון מקודש של הקהילה האידיאלית-אוטופית, המבוסס על כתבי הקודש, המסורות והחוקים שלהן...כך גם באסלאם אשר ההיסטוריה והתיאולוגיה שלו מחייבות הקמתן של חברות ומדינות תחת מרותם הבלבדית של מנהיגי דת מוסלמים ושלטון השרעיה, חוקי הדת המוסלמית" . במשפט זה מציג סלנגוט (2001) את עקרון הדת הדומיננטי באסלאם.
האסלאם תופס עצמו כצודק; הוא מצדיק זאת באמצעות הוכחות היסטוריות כמו שליטה בלתי מעורערת של האימפריה הערבית במשך מאות שנים. עם זאת, האסלאם עומד בפני מציאות קשה של ההווה, בו איננו הכוח השליט בעולם, אלא דווקא המערב הכופר .
בניגוד לדתות אחרות – ההשוואה המרכזית היא ליהדות ולנצרות – האסלאם לא התפשר ומיתן את עמדותיו. כלומר, עד היום קיימת התפיסה באסלאם כי מקום הדת וחוקיה הוא מרכזי ולכן יש לו מקום במערכת השלטון והמשפט של מדינות. הדת עודנה המעצבת הראשית של המדינה, אופייה ושלטונה. היא מכתיבה את המצב הקיים .
הציר הדתי במרכז האסלאם הוא בלתי נפרד מחוקיו ותורת האסלאם כולו; דת ומדינה הם בלתי מופרדים, בהתאם לזאת, האסלאם מתנגד בכל תוקף לקיומה של מדינה חילונית שהרי לא רואה בה טעם. אומות שונות באסלאם מופרדות אולי על ידי גבולות ותחומים לאומיים אך האומה המוסלמית היא מעל לכל אלו ואיננה מכירה בסיווג לאומי או אתני .
למרות כל המצוין לעיל, ישנם מוסלמים המבקשים להציג את האסלאם כדת סובלנית. לרוב, ישתמשו בשני פסוקים מהקוראן, בהם מובעת אותה סובלנות: "לכם דתכם ולי דתי"; "אין כפייה בדת. האמת נבדלת מדרך התעייה. מי שכופר באלילים ומאמין באללה אוחז במשענת איתנה אשר לא תינתק. אללה שומע ויודע" . וכיצד פסוקים אלו מתיישבים עם הספרות ההיסטורית אשר גורסת כי מוחמד יצא למלחמה בשבטי הערבים וכפה עליהם את האסלאם? פרשנים מוסלמים מתקשים להסביר את הניגוד שעולה כאן – הרי לא ייתכן שמוחמד לא יציית לחוקי הקוראן ומצד שני, ההיסטוריה לא משקרת.
אחד ההסברים המקובלים הוא העובדה כי הקוראן, כמו כתבים מוסלמיים אחרים, מטיף בתחילתו לפלורליזם דתי ולאחר מכן, משנה את הטון וקורא להשתלטות האסלאם על העולם וגירוש היהודים והנוצרים מאדמות מוסלמיות .
סימוכין ומשנה תוקף לאותן טענות בנוגע לסובלנותו של האסלאם באות לידי ביטוי בדבריו של ד"ר ג'מאל בדווי, אשר טוען כי מעבר לעובדה כי הקוראן אוסר כפייה דתית, הוא מטיף לאידיאולוגיות וערכים נעלים . בין אותם ערכים הוא מונה אחווה אנושית רחבה, פלורליזם בדעות והשקפות וצדק והגינות אוניברסליים. כל אלו, הוא מסביר, מופיעים בקוראן, ולכן זוהי עדות לחיוביות האסלאם ושבירת הסטריאוטיפ הלוחמני והשלילי שדבק בו.
מסעי הצלב היו למפגש הראשוני של אירופה הקתולית עם האסלאם. בעבודה זו אעסוק במסעי הצלב ובשני טקסטים הקשורים אליהם. הראשון הוא זה שכתב וויליאם מצור, אשר היה הארכיבישוף של העיר צור וההיסטוריון החשוב ביותר בתקופת מסעי הצלב המוקדמת. הציג את הפרויקט הצלבני לקיים נוכחות פוליטית רוחנית אינטלקטואלית בארץ הקודש. הוא פותח את הטקסט שלו בתיעוד של מסעי הצלב בזמנו של הקיסר הרומי הרקליוס, ממשיך לפלישה של הצבא הפרסי ועד ללקיחתה של ירושלים מהנוצרים. בזמנו של הרקליוס הדוקטרינות המשחיתות של מוחמד זכו לאחיזה משמעותית במזרח . כלומר הולדת האסלאם נעשתה בחטא ובשקר, וממשיכיו ממשיכים עם השקר הזה באמונה שצריך להתמודד עם המתנגדים בכוח הזרוע, האלמנט השני הוא שמוחמד הוא בנו של השטן. הוא מסביר למה היה קל לכבוש את ירושלים בגלל שהאזור היה מדולל וכשהמוסלמים הגיעו כמעט כבר לא נתקלו בהתנגדות. מצבו של הרקליוס היה כל כך לא טוב שלא היה באפשרותו להתנגד. בחיבור אחר הסביר בפרוט מי היה מוחמד ומה הוביל אותו למחשבה שהוא שליח האל אך חיבור זה לא היה חזק מספיק ואינו שרד.
וויליאם מצור, כותב בספרו : על תולדות הצלבנים מעבר לים- " והנוצרים ראו כי התקפות המצח של האויב אינן שוככות, וכי כוחותיהם מתחדשים בהתמדה... לכן... החליט לבנות מבצרים סביב לשטח האויב...". המבצר אשר נבנה בבית גוברין - השוכן בקו המגע בין שפלת יהודה הגבוהה שפלת יהודה הנמוכה, שלאורכו עברה הדרך מירושלים לדרום - היה הראשון מבין שרשרת המבצרים אשר ביצרו את הממלכה מדרום ובודדו את אשקלון המוסלמית, את איבלין (יבנה), את המבצר הלבן (תל צפית) ואת עזה. נוסף על השיקולים האסטרטגיים, המבצר נבנה במקום זה בשל שתי בארות זמינות וחומרי הגלם הרבים לבנייה שנותרו משרידי היישוב הקדום. ויליאם מצור מתאר את בניית המבצר: ”הנוצרים בחרו במקום מתאים לצורך זה בנחלת שבט יהודה, ושם התכוננו לבנות מחדש עיר עתיקה וחרבה שקרויה (בזיהוי מוטעה) באר שבע... כל תושבי הסביבה נקראו להתאסף יחד ובראשם הפטריארך וילהמוס והאצילים. הם בנו במרחק 12 מילין מאשקלון מבצר חזק מוקף בחומות שאינן בנות כיבוש, עם מגדלים, סוללות וחפיר"(מתוך: פלד,2012).
ניתן לראות כי היחס כלפי האסלאם ניכר במוטיב חוזר של תקיפת מוחמד. אין התעמקות בטקסט בגורם לכיבוש. מסר חשוב באמירה כי מוחמד בן השטן, הקונטקסט בו מכניסים את זה שהוא בן השטן זו אמירה כי זו דת פגאנית. האלמנט החדש הוא שהוא רוצה לשרטט את הולדת האסלאם דווקא בירושלים. יש גם עניין להציג את ההמשכיות שניסו המוסלמים לתת בירושלים.