הזכות לעבוד, מדיניות הרווחה והאתגרים של המאה ה-21 - עבור מחפשי עבודה מעל גיל 40
מנחה:
מגישות:
תוכן עניינים
מבוא 2
הזכות לעבוד וחופש העיסוק 4
מדיניות רווחה וביטחון סוציאלי 6
אפליה מטעם גיל 9
אפליה מטעם גיל במשפט הישראלי 11
אפליה מטעם גיל במשפט הבינלאומי 14
ביקורת 16
סיכום 17
ביבליוגרפיה 19
מבוא
קיומו של האדם, מושתת על העבודה, והיא הקשר העיקרי לכל התקשרות חברתית. עבודה היא תנאי למעמד, ליוקרה ולהשתלבות חברתית, ואלה נשללים מאלו שאינם משולבים במעגליה . התייחסות לעבודה כערך, מבטיחה שקיומו של האדם יהיה בכבוד האנושי .
הזכות לעבודה אינה זכות חוקתית בישראל, ולמרות חשיבותה החברתית, היא אינה מעוגנת בחוקי היסוד. במשך השנים, חתמה מדינת ישראל על מספר אמנות בינלאומיות שבין היתר קובעות גם את הזכות לעבודה .
הזכות לעבוד, נחשבת לזכות הכי פחות ברורה מאליה, כאשר הזכויות האחרות הקשורות לעבודה, נועדו בעיקר להבטיח לעובדים תנאי עבודה מינימאליים, לאפשר להם לשפר את מצבם, ולמנוע התייחסות בלתי-שוויונית כלפיהם - בני אדם אשר עובדים עבור מישהו אחר, זקוקים וזכאים להגנה במסגרת זו .
מחקרים שונים מראים, כי מעבר להיותה של העבודה מקור להשתכרות, העבודה מספקת שלושה תפקידים חשובים: מקור למימוש עצמי והגשמה עצמית, מסגרת חברתית והשתייכות לקהילה, ועוזרת לקבע את הסטטוס החברתי שלנו ואת הדרך בה החברה רואה אותנו .
לצד הזכות לעבודה, שוכן עקרון חופש העיסוק. חופש העיסוק נחשב לאחד מחרויות היסוד של האזרח, המאפשר לפרט להביא לידי מימוש את הפוטנציאל האנושי הטמון בן הו מבחינה אינטלקטואלית והן בדרך של יישום מעשי. חברה שאינה מגנה על חרויות היסוד, אינה מקיימת עקרונות חופש אמיתי לאזרחיה . חופש העיסוק הוכר כזכות אדם בתחילת ימיה של המדינה, והוזכר לראשונה בפס"ד בז'רנו על ידי השופט חשין:
"כלל גדול הוא, כי לכל אדם קנויה זכות טבעית לעסוק בעבודה או במשלח-יד אשר יבחר לעצמו, כל זמן שההתעסקות בעבודה או במשלח-יד אינה אסורה מטעם החוק ".
במסגרת המהפכה החוקתית שהחלה בשנת 1992 עת חוקקו חוקי היסוד, הועלתה הזכות, באמצעות חוק-יסוד: חופש העיסוק, למעמד של זכות-יסוד חוקתית על-חוקית. חופש העיסוק מעגן בתוכו את זכותו של אדם לעבוד בכל מקצוע, עיסוק ומשלח-יד, בין אם הוא שכיר ובין כעצמאי, על מנת להתפרנס בכבוד ולא
להוות נטל על הציבור, כלומר, חופש העיסוק נושא אופי כלכלי חברתי ולפיכך, הוענקה הזכות לאזרחים ותושבי מדינת ישראל בלבד .
בשנים האחרונות, נתקלים יותר ויותר עובדים המגיעים לגילאי הביניים, בקושי ממשי, המונע מהם השתלב בעולם התעסוקה מפאת גילם. מדובר בעובדים אשר נפלטו מהמערכת התעסוקתית בין אם ברצונם ובין אם פוטרו.
אפליית עובדים מטעמי גיל, הוסדרה בחקיקה בשנת 1995, במסגרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה , אליו הצטרף תיקון מס' 3, שסיפק את המטרייה החוקתית לאיסור אפלייתם בעבודה של עובדים בגיל מתקדם. התיקון קובע אמת מידה לכלל הטעמים האסורים לאפליה בעבודה.
אפליית עובדים מטעם גיל אינה מאפשרת לעובדים רבים שנפלטו ממעגל העבודה, לחזור ולהשתלב בו שוב. בעניין זה, נשאלת השאלה, מהי חובתה של המדינה בכל הנוגע להבטחת תעסוקתם של עובדים שהופלו מטעם גיל, והאם מדיניות הרווחה של המדינה משפיעה באופן מסוים על חזרתם למסגרת תעסוקתית?
עבודה זו עוסקת באפליית עובדים מטעם גיל, בעיקר אותם עובדים בגילאי הביניים אשר נפלטים ממערכת התעסוקה ומתקשים להשתלב בה שוב. העבודה גם עוסקת בניתוח הזכות לעבוד ובעקרון חופש העיסוק, תוך בחינת מדיניות הרווחה והמשמעויות שעולת ממנה עבור אותם עובדים. בנוסף, סוקרת עבודה זו את ראיית החוק בעניין איסור אפליה על רק גיל ותפיסת בתי המשפט לסוגיה זו.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
