זכות ההיוועצות בסניגור – הזכות של אדם להיוועצות עם עורך דין לפני החקירה והאינטרסים העומדים בבסיס זכות זו

זכות ההיוועצות בסניגור
במסגרת הקורס: זכויות חשודים ונאשמים

מרצה:

מגיש:
ת.ז.

תוכן עניינים

מבוא 2
המצב המשפטי בישראל – חוקים ופסיקה 4
זכויות אדם בישראל – מקורות וחקיקת יסוד 4
זכות הייצוג 7
חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1966 10
זכות ההיוועצות והייצוג והחריגים לה 11
משפט משווה – הדין הזר 13
האינטרסים העומדים בבסיס זכות הייצוג בעת החקירה 16
סיכום ומסקנות 21
ביבליוגרפיה 23

מבוא
זכויותיהם של נחקרים ונאשמים בפלילים מבטאות במהותן את עקרון חירות הפרט וכבוד האדם, בעיקר כי הן מושתתות על ההנחה המכירה בפרט כאישיות רציונלית ובעלת אוטונומיה אישית, תוך שהיא מעוגנת בעקרונות של דמוקרטיה ליברלית. על פי המשפט החוקתי, מטרתו של החוק הפלילי היא להבטיח את התנאים הבסיסיים לקיומה של החברה. אחת הסוגיות המרכזיות שעוסקות בקשר שבין זכויות הפרט לבין המשפט הפלילי, הוא בשאלת הייצוג המשפטי של נחקר או נאשם. עבודה זו עוסקת בשאלת הזכות של אדם להיוועצות עם עורך דין לפני חקירתו במשטרה, ומהם האינטרסים העומדים בבסיס זכות זו להיוועצות עם עורך הדין לפני החקירה? מדוע היא כל כך חשובה ומהותית?
כבר בשנות ה-70 של המאה ה-20, טען השופט חיים כהן, כי "שורש הרע הוא שהנאשם אינו מיוצג: הבה נאחוז את השור בקרנו ונדאג לייצוג". גם לתפיסתו של השופט כהן הייתה, כי "בעולם משפטי כשלנו, שכל ההליכים מתנהלים בו לפי סדרי דין נוקשים ובשפת המסתורין של החוק והפרוצדורה, זכותו הראשונית והיסודית של כל נאשם היא, או צריכה להיות, שיהא מיוצג על ידי מי שיודע את רזי התורה ומדבר לשון הסתר". במובנה הרחב, כוללת זכות הייצוג, שתי זכויות מרכזיות: הראשונה, הזכות לייעוץ מקצועי של עורך-דין, כלומר 'זכות ההיוועצות'; השנייה, הזכות לייצוג משפטי בהליך על פי בחירתו של בעל הזכות.
ההיגיון המרכזי שעומד סביב האינטרס של זכות הייצוג הוא, שנאשמים חסרי השכלה בדרך כלל מתקשים לייצג את עצמם. אולם חשוב לציין גם כי לא רק חסרי השכלה יתקשו בכך. נאשם ממוצע וגם אם הוא משכיל, חסר את הידע המקצועי ואת המיומנויות הנחוצות על מנת שיוכל להגן על עצמו. הוא אינו בקיא בדיני הראיות ובפרוצדורה המשפטית, הוא אינו מסוגל באופן רגיל, להתמודד בכוחות עצמו עם בעיה משפטית מורכבת, והוא עלול להתקשות להתמודד גם עם סוגיות משפטיות פשוטות יחסית. יתר על כן אין לו את המיומנות המקצועית והניסיון הדרוש לנהל חקירה נגדית אפקטיבית והיכולת להפריך ראיות מדעיות בפרט. וגם אם הוא יימצא בקיא בכל אלו אם לדוגמה הוא בעל השכלה משפטית הרי שמעורבותו הרגשית עלולה לפגוע בייצוג העצמי שלו. המשמעות היא, שנאשם או אפילו נחקר יתקשה להפיק את התועלות המקסימליות מן האפשרות הדיוניות המוסרות לו להגנתו או להעלות נימוקים שונים להקלה בעונש באם הוא יורשע בסופו של דבר.
מנגד, יש שיטענו כי זכות הייצוג אינה צריכה להיות זכות אבסולוטית, בעיקר כאשר בוחנים את שני הטעמים 'הדחיפות' ו'הסטריליות'. המשמעות של יסוד הדחיפות הוא, היעדר האפשרות להמתין לנוכחות ולייצוג משפטי של הנחקר בשל הסכנה שבינתיים תעלמנה או תועלמנה ראיות. יסוד זה מתחזק במידה שמדובר במערכת עבירות הנמצאות בתהליכי ביצוע, שבהן גם קיים החשש שהשותפים לעבירה שטרם נעצרו ימשיכו במעשיהם הפליליים. באשר ליסוד "הסטריליות", הרי זה מתבסס על הצורך למנוע דליפת אינפורמציה באמצעות הסניגור אל העולם החיצוני. דליפה זו של חומרים מתוך חדרי החקירה, עלולה לגרור העלמת ראיות, בידוי ראיות ותיאום מהלכים בין הנאשם לשותפים ולעדים פוטנציאליים. טעם נוסף המוזכר על ידי המתנגדים למתן זכות לנחקר להיפגש עם סניגור במהלך החקירה הוא החשש כי הסניגור עשוי לייעץ ללקוחו לבחור בזכות השתיקה, או אפילו להימנע מסיוע לרשויות החקירה בהליכי חקירה אחרים. ייעוץ שכזה על ידי עורך הדין במהלך החקירה או בתחילתה, עלול כאמור לפגוע בהמשך החקירה, להרים קשיים על האינטרס הציבורי לגילוי האמת ובמקרים מסוימים אף למנוע את בירור העובדות.
מטרתה של עבודה זו, הוא לבדוק כאמור את הזכויות הייצוג אל מול חקיקת יסוד, כמו גם לעמוד על האינטרסים העומדים בבסיס זכות הייצוג והזכות להיוועצות עם עורך הדין לפני החקירה, והבנה עמוקה יותר של ההשפעה של הייצוג על החקירה, המשפט ועל תוצאותיו.