תחומים

צריכים עבודה מותאמת אישית?

השאירו פרטים ויחזרו אליכם:




    בחינת היתכנותה של תביעה נזיקית כנגד מדינת ישראל עקב היעדר הכרה בקהילות היהודיות של צפון אפריקה והבלקן ככאלה שנרדפו במהלך שואת העם היהודי

    תחום / תואר: ,
    מחיר: 410.00₪
    מספר מילים: 10995
    מספר מקורות: 33
    סוג הקובץ: docx
    שנת הגשה: 2017
    סוג העבודה: עבודה סמינריונית
    להורדת העבודה
    הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את העבודה במייל

    תקציר העבודה

    נושא הסמינריון: בחינת היתכנותה של תביעה נזיקית כנגד מדינת ישראל, עקב היעדר הכרה / הכרה מאוחרת בקהילות היהודיות של צפון אפריקה והבלקן ככאלה שנרדפו במהלך שואת העם היהודי.

    תוכן עניינים

    מבוא 2
    פרק ראשון: הסכם השילומים – בחינה היסטורית 4
    רקע היסטורי 4
    רקע פוליטי 5
    רקע חברתי 7
    הסכם השילומים בנקודת מבט לאומית-יהודית 8
    פרק שני: המצב המשפטי הקודם במדינת ישראל (טרם ההכרה) 9
    הסכם השילומים וניסוחו 9
    פיצויים אישיים 10
    פרק שלישי: המצב המשפטי הקיים במדינת ישראל 12
    פרק רביעי: הסיבות לשינוי המצב המשפטי 13
    המצב המשפטי הקיים 13
    תפיסת בית המשפט 15
    פרק חמישי: הצדקות לשימוש בדיני הנזיקין 17
    הגישה הערכית 17
    גישת הדדיות הסיכון 17
    גישת הגרימה 17
    גישת יחסי הכוח 18
    פרק שישי: בחינת עוולת הרשלנות 19
    יסודות עוולת הרשלנות 19
    מבחן האדם הסביר 20
    חובת זהירות – החובה לנהוג בשוויון 21
    חובת זהירות מושגית של המדינה כלפי אזרחיה 21
    חובת זהירות קונקרטית 23
    הטלת אחריות נזיקית על המדינה 23
    סיכום ומסקנות 25
    ביבליוגרפיה 28

    מבוא
    הסכם השילומים עם גרמניה, נחשב לאחד המאורעות המרכזיים ביותר בתולדותיה של מדינת ישראל, בעיקר לנוכח השפעתו העצומה בתחומים רבים: בהיבט הכלכלי, הפיצוי החומרי מהממשלה הגרמנית שעמד על כ 700 מיליון דולר, היה חסר תקדים בתקופה שבה המשק המקומי היה על סף קריסה כלכלית; בהיבט הדיפלומטי, סלל הסכם השילומים את הדרך לנורמליזציה ביחסים עם גרמניה המערבית ועם העם הגרמני; ומבחינה פנים יהודית הוא סייע להתבססותה של מדינת ישראל כמרכז הדומיננטי של העם היהודי. יתר על כן, ההסכם ציין גם פריצת דרך במשפט הבין-לאומי, קרי ההכרה בזכותה של מדינה אחת לתבוע מדינה אחרת, בשמו של עם מפוזר על פני תבל ובגין מאורעות שבזמן התרחשותם המדינה התובעת והמדינה הנתבעת כלל לא היו קיימות.
    אולם לצד ההסכם החשוב בעיני רבים, קמה לא מעט ביקורת פנימית בנוגע לעסקה מול גרמניה, בעיקר מהיבטים לאומיים. בהמשך, התחדדה הביקורת גם כנגד ההסכם עצמו, שהדיר בצורה בוטה אוכלוסיות שונות שגם הן נפגעו מהצורר הגרמני במהלך השואה, אך לא הוכרו לכדי קבלת פיצויים. עבודה זו עוסקת בבחינת היתכנותה של תביעה נזיקית כנגד מדינת ישראל, עקב היעדר הכרה/ הכרה מאוחרת בקהילות היהודיות של צפון אפריקה והבלקן ככאלה שנרדפו במהלך שואת העם היהודי.
    במהלך השנים, הוגשו תביעות רבות אל בית המשפט על מנת להרחיב את תחולת הזכאות לפיצויים. בית המשפט, נדרש פעם אחר פעם, לדון בהסכם השילומים ובסיבות שבגינן בחרה המדינה לקבוע את הגבולות כפי שאנו מכירים אותם כיום. יחד עם זאת, בחר בית המשפט שלא להתערב בהחלטות המדינה והוא דאג להרחבות נקודתיות בהתאם לשיקוליו. דוגמה לכך ניתן למצוא בפסק הדין בפרשת ילדי טהרן שבה נקבע:
    "...כי אין בהסכם השילומים זכות לפיצוי אישי אינדיבידואלי מעוגנת בהסכם, כמו גם בפרשנותו המשפטית, בביטויים מתוכו, בחוות דעת מומחים שנשמעו ובהתבטאויות של ראשי המדינה דאז. הסכם השילומים נועד כדברי חברי להוות הענקה לכלל להושבה מחדש ושיקום שמשמעם - מאמץ קולקטיבי של הממשלה והציבור לפתח הארץ בכל תחום כדי לאפשר תשתיות לשיקום העולים ולקדם את בנייתה של המדינה הצעירה"
    יחד עם זאת, האם לאור הלכות אזרחיות אחרות, כמו בהרחבה שנתן השופט ברק בפרשת גורדון , לא ניתן יהיה לתבוע נזיקין על עוות רשלנות?
    הפרק הראשון של העבודה עוסק, ברקע לחתימה על הסכם השילומים מול ממשלת גרמניה. הפרק כולל רקע היסטורי על התהליך, המצב הפוליטי באותה העת והרקע החברתי שכלל לא מעט ביקורת ציבורית על ההסכם. בנוסף, מציג הפרק את ההסכם מנקודת מבט לאומית-יהודית ואת החשיבות הרבה של ההסכם עבור המדינה.
    הפרק השני של העבודה עוסק, במצב המשפטי הקודם במדינת ישראל, טרם ההרות השונות והשינויים בחקיקה. הפרק גם עוסק בהסכם השילומים עצמו תוך התמקדות בחלק מהסעיפים שלו, וכן עוסק בפיצויים האישיים כפי שהוגדרו בסופו של דבר בחקיקה הגרמנית.
    הפרק השלישי של העבודה, עוסק במצב המשפטי הקיים במדינת ישראל כיום, תוך סקירת החקיקה הקיימת והשינויים שעבר תחולת החוק בנוגע לפיצויים.
    הפרק הרביעי של העבודה, סוקר את הסיבות לשינוי המצב המשפטי הקיים כיום כמו גם את תפיסת בית המשפט דרך שני פסקי דין, האחד בפרשת ילדי טהרן והשני בעניין הרשקו .
    הפרק החמישי של העבודה, עוסק בתיאוריות שונות להצדקות בשימוש בדיני הנזיקין. בין היתר: הגישה הערכית, גישת הדדיות הסיכון, גישת הגרימה, גישת הצדק הפרטי, וגישת יחסי הכוח.
    הפרק השישי של העבודה, עוסק בבחינת עוולת הרשלנות, תוך ניתוח יסודות עוולת הרשלנות, קביעת מהו מבחן האדם הסביר, חובת זהירות – החובה לנהוג בשוויון, חובת זהירות מושגית של המדינה כלפי אזרחיו חובת זהירות קונקרטית ולבסוף בוחן האם וכיצד ניתן לקבוע הטלת אחריות נזיקית על המדינה.

    ad

    עבודות נוספות בנושא:

    חיפוש מתקדם


    חפש ב: