יפן שלאחר מלחמת העולם השנייה – שינוי תרבותי חברתי וכלכלי

יפן שלאחר מלחמת העולם השנייה – שינוי תרבותי חברתי וכלכלי

מגיש:

תוכן עניינים

מבוא 2
סקירה ספרותית 4
יפן במלחמת העולם השנייה 4
התקופה שלפני "מלחמת אסיה הגדולה" 4
כניסתה של יפן למלחמת העולם השנייה 5
התבוסה והכניעה היפנית 7
יפן שלאחר המלחמה 8
ההתכנסות והפתיחות התרבותית של יפן לאחר המלחמה 10
ההיפתחות למערב 12
מקיסרות למדינה מערבית 12
ההתפכחות של היפנים 14
סיכום 17
ביבליוגרפיה 19

מבוא
האימפריה היפנית, שצברה תאוצה במחצית השנייה של המאה ה-19, שלטה בשיאה על שטח שגודלו כשטח אוסטרליה (בוסתן ולוין, 2007). כבר במהלך שנות העשרים והשלושים של המאה ה-20, עברה יפן לא מעט שינויים, בעיקר תהליכי מודרניזציה לצד התעצמות טכנולוגית וצבאית. הרצון ליצור גוש מוביל באסיה דרך התפיסה האימפריאליסטית הוביל בסופו של דבר להחלטה להצטרף אל מדינות הציר ולהיכנס אל מלחמת העולם השנייה, אשר שינתה במידה רבה את ההיסטוריה של היפנים. התבוסה במלחמת העולם השנייה והטלת שתי פצצות האטום על הירושימה ונגסקי, הובילו לשינוי תרבותי, חברתי, כלכלי ופוליטי אדיר שנמשך עשורים רבים. עבודה זו עוסקת בשינויים התרבותיים, חברתיים והכלכליים של יפן שלאחר מלחמת העולם השנייה.
יפן, שהייתה עד לסיומה של מלחמת העולם השנייה ולכניעתה בשנת 1945 מדינה מיליטריסטית ותוקפנית, הפכה לאחר המלחמה להיות מדינה דמוקרטית ושוחרת שלום (שילוני, 1985). לאחר המלחמה, הציגה החברה היפנית מספר שלבים בהתפתחותה. השלב הראשון היה למעשה שלב הבנייה שבו הייתה מצויה יפן החל משנת 1946 לערך ועד לשנת 1968, עת הגיעה כאמור למעמד של הכלכלה השנייה בגודלה בעולם לאחר ארצות הברית. השלב השני, מכונה על פי היפנים "שלב התעוררות". בשנים אלה שלאחר מלחמת העולם השנייה, פשטו ברחבי יפן לא מעט הפגנות כנגד המלחמה האמריקנית ביפנים, בעוד שההנהגה היפנית מנסה לרכך את דעת הקהל תוך שהיא מצליחה להשיג מספר עסקאות שמעלות את המורל הלאומי, בין היתר עסקה לפינוי האמריקנים מאוקינאווה (לוין ובוסתן, 2013). אולם לצד ההתפתחות הכלכלית והרצון העז לשקם את יפן המובסת צבאית ומוראלית, חל גם שינוי בתפיסה החברתית והפוליטית של יפן, בעיקר הרצון של היפנים לעבור מאסיה אל אירופה. המשמעות מבחינת היפנים הייתה, שמקומם אינו נמצא עוד בקרב אומות אסיה, אלא פניה הופנו למערב. יחד עם זאת חשוב לציין, כי היפנים, למרות שראו במערב יעד ורצון להידמות, הרי שהם לא נטשו באופן מוחלט את המסורת היפנים ואת התרבות היפנית. היפנים התקדמו בתחום הטכנולוגיה והפוליטיקה אבל חלק ניכר מהתרבות שלהם נשאר בתרבות היפנית המסורתית (Koseki, 1997).
בשנת 1950, המודל המשפחתי המקובל ביפן התבסס על "דרך החיים האמריקני" (American way of life). אנשים רצו לקנות הביתה מכשירי חשמל שונים ולחיות כמו משפחה אמריקנית בפרברים. השפעה רבה הייתה גם מכיוון החשיפה לתוכניות טלוויזיה ולסרטים אמריקנים. יחד עם זאת חשוב גם לציין, כי לאחר שנות ה-60, מה שאנו מכנים "אמריקניזציה", כבר לא נחשבה כל כך אמריקנית אלא כחלק מהתרבות המקובלת ביפן. למעשה, היפנים מאמצים את התרבות המערבית (בעיקר האמריקנית), כבר מתחילת שנות ה-40, עוד לפני המלחמה, אבל השינוי המהותי נעשה כאמור מיד לאחר המלחמה. יחד עם זאת חשוב לציין, כי עבור יפנים רבים האמריקניזציה הייתה משהו או תהליך אשר די נכפה עליהם, כלומר הכישלון במלחמת העולם השנייה והעובדה שהאמריקנים השפיעו במידה רבה על כלל החיים של היפני הממוצע, הוביל בסופו של דבר לשינוי תרבותי (Shunya, 2008).
בחלקה הראשון, סוקרת בקצרה את השתתפותה של יפן במלחמת העולם השנייה, דרך התקופה שלפני "מלחמת אסיה הגדולה", כפי שכונתה על ידי היפנים, ההחלטה להצטרף אל מדינות הציר, התבוסה היפנית והטלת פצצות האטום על הירושימה ונגסקי שהובילו לשינוי מהותי ביפן כפי שהייתה טרם יציאתה למלחמה.
בחלקה השני, סוקרת העבודה את יפן לאחר המלחמה, דרך הכיבוש האמריקני והשינויים המהותיים בפוליטיקה הפנימית ובחברה היפנית בכללותה.
בחלקה השלישי, סוקרת העבודה את השינוי התרבותי שחל ביפן, תוך התמקדות בהתכנסות התרבותי מחד, ובהיפתחות למערב מאידך.
בחלקה הרביעי, סוקרת העבודה את ההתפתחות היפנית למערב, הרצון של היפנים להתנתק מאסיה ולהזדהות עם המערב בכלל וארצות הברית בפרט. הפרק סוקר את המעבר מהקיסרות אל הפיכתה של יפן למדינה מערבית וכן את ההתפכחות היפנים בסוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים של המאה העשרים, תהליכים שהחזירו במידה רבה את היפנים אל המסורת, הלאומיות והמיליטריזציה.