מאפייני המיזם המצליח בהקשר של התעשיות הביטחוניות בישראל

מאפייני המיזם המצליח
במסגרת הקורס מודלים לחדשנות בארגוני המגזר הציבורי

מגיש:

תוכן עניינים

1.מבוא 2
2. מסגרת תיאורטית 4
2.1. חברות ממשלתיות – מאפיינים של הצלחה (או כישלון) 4
2.2. ארגונים ממשלתיים-ביטחוניים 5
2.3. הפרטת ארגונים ממשלתיים 8
2.3.1. הפרטה 8
2.3.2. הפרטה בישראל 9
2.3.3. הפרטת חברות ממשלתיות בישראל 11
3. חברות ממשלתיות – מקרה בוחן 14
3.1. רפא"ל 14
3.2. תע"ש 15
3.2.1. תעש – רקע 15
3.2.2. הפרטת תעש 16
3.3. נצר השרון בע"מ 17
4. שיטת המחקר 18
5. ניתוח הממצאים 19
6. דיון ומסקנות 23
7. ביבליוגרפיה 25

1. מבוא
בשלושת העשורים האחרונים, הובילו ממשלות ישראל תהליכים מואצים של הפרטה ומסחור בתאגידים ממשלתיים, תוך הפיכת יחידות סמך רבות או תאגידים סטטוטוריים שונים לחברות ממשלתיות, בעיקר מונופולים בתחומים שונים החל מתחבורה(רכבות, כבישים, נמלים), דרך התעשיות הביטחוניות. הרפורמות שנערכו בחברת הממשלתיות השונות התמקדו בין היתר בשינויים תאגידים, משפטים, מנהלים, מבניים, ארגוניים וכלכליים, כאשר המטרה היא לשפר את תפקודם וביצועם של התאגידים, לשנות את אופן ניהול הנכסים של המדינה, תוך ניסיון להרחיקם מהממשלה ומתהליכים פוליטיים המתרחשים בה ובכך לאפשר לתאגידים עצמם לפעול על בסיס מטרות עסקיות מסחריות המקדמות רווחיות ויעילות, יחד עם המטרות החברתיות והפוליטיות שנקבעו להם.
התפתחות התעשייה הביטחונית בישראל הייתה רצופה תהפוכות וניגודים והיא השפיעה במידה רבה על האופן שבו החברות הביטחוניות פועלות. תעשיות אלו הוקמו על מנת לספק את צורכי הביטחון של ישראל אולם במהלך השנים ולצד ההצלחות המקצועיות, הן הפכו לנטל כלכלי על מערכת הביטחון שהוביל בסופו של דבר לשינוי בחלק מהחברות. הפיכתן של חלק מהחברות לחברות הפועלות כיחידות רווח, לא רק שתרם תרומה משמעותית לתוצרים של אותן החברות, אלא גם העלה את מידת הרווחיות בהן והתמלוגים שלהם זוכה המדינה מידי שנה. יתר על כן, הפיכתן של התעשיות הביטחוניות ליחידות רווח, מיקם את מדינת ישראל בין יצואניות הנשק הגדולות ביותר בעולם. יחד עם זאת, לא כל החברות הביטחוניות הצליחו להציג נתונים זהים וחיוביים. החשיבות בחקר הנושא נובעת מהעבודה, כי התחרות בשוק היא כל כך חזרה ורבה וחשוב להמשיך ולשמור על היתרון התחרותי של ישראל הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה כלכלית כך שהייצוא הביטחוני ימשיך להוות חלק משמעותי מהכנסות המדינה. הדרך לכל נעוצה כאמור, בשינויים שעברו על התעשייה הזו בשני העשורים האחרונים.
מחקרים שונים בדקו את יעילות החברות הממשלתיות מול המגזר הפרטי ואת ההשפעות של הפרטת אותן החברות או השינוי במודל שבו הן פעלו על הביצועים שלהם. כך למשל מחקר שנערך בשנת 2011 במרכז בגין סאדאת (ליפשיץ, 2011) ושבדק את התפקיד האסטרטגי והכלכלי של תעשיות הביטחון בישראל נמצא, כי למרות היתרונות הכלכליים הגלומים בשינויים באותן החברות והמעבר לרווחיות, הרי שחשוב לשקול שיקולים נוספים כמו יתרונות אסטרטגיים. כלומר, יש להביא בחשבון ולוותר על רווחיות של אותן החברות וכי על הממשלה לנקוט מדיניות פעילה אשר תעודד שינויים מבניים רחבים יותר אשר עולים בקנה אחד עם תפיסת התפקידים של התעשיות הביטחוניות. בנוסף קובע המחקר, כי ייתכן ויש לשנות את היקף הייצוא ולשנות את ייחס האיזון בין ייצוא לצריכה עצמית.
באשר לחדשנות, במחקר שערך דביר (2014) נמצא, כי חדשנות במוצרים, שירותים ותשתיות היא הכרחית על מנת לשרוד בסביבת העסקים המודרנית. יחד עם זאת רעיונות טובים וטכנולוגיה אינם תמיד מספיקים וכי יש צורך במודלים נוספים ואימוץ גישות לחדשנות יכולים לשמור על רמת התחרותיות. גישה זו מתאימה גם כאשר מדובר בחברות ביטחוניות ממשלתיות. עבודה זו עוסקת במאפייני המיזם המצליח בהקשר של התעשיות הביטחוניות בישראל.
שיטת המחקר היא דרך איסוף נתונים ודו"חות שונים ובאמצעות ניתוח תמות.
ממצאי המחקר הראו, כי חברות ממשלתיות יכולות להיות רווחיות ומצליחות כאשר הן פועלות בהתאם למצב השוק. חברת רפא"ל לדובה שמאז הקמתה ועד הפיכתה לחברה ממשלתית במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20, הפסידה מיליוני שקלים בשנה. אולם, לאחר הפיכתה לחברה ממשלתית והגדרתה כיחידת רווח, לצד מטרות ויעדים מתאימים, הפכה החברה להצלחה מסחררת.
מסקנה נוספת באשר לדשנות מעלה כי מדד להצלחה של חברה אינה בהכרח חדשנות טכנולוגית, אלא חדשנות יכולה להיות בתרבות הניהולית, בגמישות הניהולית, באופן שבו ניתן לצפות שינויים ולהתאים את עצמם לאותם השינויים וכו'.