מבוא 3
סקירה תיאורטית 5
מעגל האלימות 5
גורמים פסיכולוגיים להישארות במערכת יחסים אלימה 6
מודל חוסר האונים הנלמד Learned Helplessness)) 6
מודל ההשקעה (Investment Theory) 7
היצמדות טראומטית (Traumatic Bonding) 10
גורמים חברתיים כלכליים להישארות במערכת יחסים אלימה 11
תלות כלכלית 11
ערכים חברתיים 13
מערכת האכיפה 14
מתודולוגיה מחקרית 15
תיאור המחקר 15
דיון 17
סיכום, מסקנות והמלצות 18
סיכום 18
מסקנות והמלצות 20
רשימה ביבליוגרפית 22
נספחים 26
נספח מס' 1 - The World's Women 2010 - Trends and Statistics 26
נספח מס' 2 - ראיונות 28
מבוא
אלימות של גברים כלפי בנות זוגם היא אחת מתופעות האלימות הנפוצות והקשות בחברה האנושית, והיא חוצה גבולות של תרבות, דת, מעמד ומדינה. על פי אומדני ארגון הבריאות העולמי, כאחת מכל שלוש נשים בעולם (כ-27%) חוותה במהלך חייה אלימות פיזית ו/או מינית מצד בן זוג (World Health Organization, 2021; Sardinha et al., 2022). גם בישראל היקף התופעה נרחב: לפי נתוני שדולת הנשים בישראל, כ-551,000 נשים נפגעו מאלימות בשנת 2023, ורק כשליש מהן דיווחו על כך לרשויות (שדולת הנשים בישראל, 2024). פער הדיווח הגדול מלמד כי הנתונים הרשמיים משקפים חלק בלבד מן המציאות, וכי חלק ניכר מהנשים הנפגעות נותרות מחוץ למעגל הטיפול והסיוע.
במשך שנים נטתה ההגדרה של אלימות בין בני זוג להתמקד בתקיפה הפיזית, אך המחקר העדכני מדגיש כי מדובר בתופעה רב-ממדית הכוללת גם אלימות נפשית, מילולית, מינית וכלכלית (Ganley, 2006). גישות עדכניות, ובראשן תפיסת “השליטה הכופה” (coercive control) של סטארק (Stark, 2007), מבהירות כי לב האלימות אינו בהכרח באירוע התקיפה הבודד, אלא בדפוס מתמשך של הפחדה, פיקוח, בידוד והשפלה, שבאמצעותו שולל התוקף מבת זוגו את האוטונומיה שלה וכולא אותה במצב של “אי-חופש”. הבנה זו מסבירה מדוע נשים רבות מתארות את חייהן כמצב של מלכוד, גם כאשר האלימות הפיזית אינה תדירה.
אחת השאלות המרכזיות והמורכבות ביותר העולות מן העיסוק בתופעה היא מדוע נשים רבות נשארות במערכת יחסים אלימה, ואף חוזרות אליה לאחר שעזבו. שאלה זו נושאת עמה לא אחת מטען שיפוטי המטיל את האחריות על הקורבן (“מדוע היא לא פשוט עוזבת?”), אך המחקר מלמד כי ההחלטה להישאר או לעזוב אינה פשוטה כלל, וכי היא נעה על רצף של בחירה בתוך מלכוד ושל מלכוד בתוך בחירה (Ben Ari, Winstok & Eisikovits, 2003). מחקרים איכותניים עדכניים ממשיכים להצביע על מגוון חסמים המקשים על היציאה, ובהם פחד, ערך עצמי נמוך, תלות כלכלית, דאגה לילדים והיקף ההשקעה שהושקעה במערכת היחסים לאורך שנים (Heron, Eisma & Browne, 2022).
כדי להסביר את מכלול השיקולים הללו פותחו לאורך השנים תיאוריות רבות, אותן נהוג לחלק לשתי מערכות הסבר עיקריות. מערכת ההסברים הפסיכולוגית כוללת בין השאר את מודל “חוסר האונים הנלמד” (Seligman, 1975; Walker, 1979), את מודל ההשקעה המבוסס על תיאוריית החליפין החברתי (Thibaut & Kelley, 1959), ואת תופעת ה“היצמדות הטראומטית”, הממשיכה להיחקר גם כיום בכלים אמפיריים (Effiong, Ibeagha & Iorfa, 2022). מערכת ההסברים החברתית-כלכלית מתמקדת בתלות כלכלית ובתופעת ה“התעללות הכלכלית” כצורת שליטה מובחנת (Adams et al., 2008), בערכים החברתיים של החברה הפטריארכלית, ובתפקידה של מערכת האכיפה. כפי שיודגם בעבודה, שתי מערכות ההסבר שלובות זו בזו ואינן ניתנות להפרדה מלאה.
עבודה זו מבקשת לבחון את מערכת השיקולים של נשים הנשארות במערכת יחסים אלימה, ולשלב בין הסקירה התיאורטית לבין ממצאים אמפיריים. בחלקה הראשון תוצג סקירה תיאורטית של מעגל האלימות ושל הגורמים הפסיכולוגיים והחברתיים-כלכליים להישארות. בחלק השני יוצג מחקר איכותני קטן-היקף, המבוסס על ראיונות מובנים עם שתי נשים שחוו אלימות מצד בן זוגן ונמצאות בצומת של קבלת החלטות בנוגע לעתיד הקשר. לבסוף יידונו הממצאים לאור התיאוריות שהוצגו, ויוצעו מסקנות והמלצות למדיניות ולמחקר עתידי.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
