מבוא 1
מה נמדד כשמודדים נסיגה דמוקרטית 2
כרסום מבפנים: שינוי הדרגתי בכלים חוקיים 3
קיטוב כהסבר 3
כשבוחרים מוכנים לסחור בעקרונות 4
שליטה ברשות המחוקקת כחוליה חסרה 4
המבנה הכלכלי ומגבלותיו כהסבר 5
ריסונים מוסדיים ומשקלה של ההיסטוריה 6
מי מתנגד וכיצד 6
מה ההשוואה אינה יכולה להכריע 7
סיכום 8
רשימת מקורות 8
הפוליטיקה ההשוואתית שואלת, בראש ובראשונה, מדוע משטרים שתנאי הפתיחה שלהם דומים מגיעים לתוצאות שונות. הנסיגה הדמוקרטית של שלושת העשורים האחרונים מעמידה את השאלה הזו במלוא חריפותה. ניתוח של נתוני מיזם Varieties of Democracy איתר חמישים ותשעה אירועים של ירידה מתמשכת וניכרת בפרקטיקות דמוקרטיות מאז 1993, ושלושים ושישה משטרים דמוקרטיים קרסו בעקבותיהם (Boese et al., 2021). Lührmann and Lindberg (2019) מתארים גל שלישי של אוטוקרטיזציה, שסימן ההיכר שלו הוא שחיקה הדרגתית של תכונות המשטר במסווה חוקי.
ואולם התוצאות שונות זו מזו בתכלית, ולא בהתאם לתנאים שאפשר היה לצפות להם. Boese ואחרים (2021) מצאו שדמוקרטיות עומדות היטב בפני עצם פריצתה של הנסיגה, אך משזו החלה, רק אחת מכל חמש הצליחה למנוע התמוטטות. Riedl ואחרים (2024) טוענים שתנאים קודמים, ורמת הפיתוח בפרט, אינם חורצים מראש את גורל המשטר. על כך נוספת מחלוקת על עצם קיומה של המגמה. Little and Meng (2024) סקרו מדדים אובייקטיביים של דמוקרטיה, ובהם ביצועיהם של מכהנים בבחירות, ולא מצאו עדות של ממש לירידה דמוקרטית גלובלית בעשור האחרון.
הפרקים שלהלן שואלים מה מסביר מדוע דמוקרטיות מסוימות נסוגות בעוד אחרות עומדות בלחצים דומים. הם עושים זאת בסקירה אינטגרטיבית של הספרות, שמעמידה את ההסברים זה מול זה ובודקת על איזה סוג של עדות נשען כל אחד מהם. הדיון נפתח בשאלת ההגדרה והמדידה, שבלעדיה אין להסברים על מה לחול. אחריה נבחן המנגנון שבו הנסיגה מתרחשת, ואחר כך ארבעה הסברים: קיטוב, מבנה כלכלי, מוסדות והתנגדות פוליטית. הפרק האחרון לפני הסיכום מברר מה ההשוואה, בצורתה הנוכחית, אינה יכולה להכריע.
