סיכום הקורס במשפט ותאוריות חברתיות (מחברת קורס מלאה)

סיכום מלא של הקורס: משפט ותאוריות חברתיות

תוכן עניינים:
2-3 פוזיטיביזם
4-5 ריאליזם
5-9 הגמוניה
10-12 ריאליזם מוסדי הרחבה
12-14 פמיניזם
14-17 פמיניזם
17-19 בטחון לאומי
19-21 שינוי חברתי
21-81 חומרי קריאה

מחברת משפט ותיאוריות חברתיות – יסודות
תיאוריות:
1. פוזיטיביזם – הפוזיטיביזם מנסה להבין את כללי הפרשנות הפנימיים של עולם המשפט.
2. תיאוריות ריאליסטיות –
א. זהויות – איך זהויות מעצבות פסקי דין וחקיקה.
ב. ריאליזם מוסדי – איך האינטראקציות בין רשות שופטת, מבצעת או מחוקקת משפיעים על עיצוב הטקסט המשפטי.
ג. ריאליזם תרבותי – איך דעת קהל, או תקשורת, מעצבת את המשפט.
3. תיאוריות של ביקורת חברתית -
א. תיאוריות אליטיסטיות – איך יחסי גומלין בין שופטים, או הרכבים שיפוטיים, מעצבים את עולם המשפט.
ב. ביקורת חברתית-כלכלית – איך אינטרסים כלכליים ומעמד חברתי-כלכלי מעצב את המשפט.
הפוזיטיביזם מניח כהנחת יסוד שעולם המשפט הוא קוהרנטי, כלומר בעל סימטריה פנימית, והוא מורכב מפירמידה של נורמות. מפירמידה של ערכים משפטים. הנחת היסוד היא קודקוד הפירמידה, לו נקרא בשתי שמות: עקרון הריבונות – ההנחה שהמשפט של המדינה נובע מהריבונות שלה. כלל הכרה – אומר שלמדינה יש ריבונות, וכוח הריבונות היא יכולה לכונן מערכת משפטית שלמה. כלל ההכרה קובע את האידיאולוגיה המשפטית הבסיסית. לדוגמא, בצרפת חוקק איסור על ללבוש סמלים דתיים במרחב הציבורי. ממה זה נובע? מכך שבצרפת יש כלל הכרה בסיסי המגדיר את המדינה כרפובליקה חילונית. כלומר, המערכת המשפטית כולה נובעת מכך שהרפובליקה הצרפתית היא חילונית, ומכאן שהיא יכולה לאסור על הסמלים הדתיים. מכלל ההכרה נובעים כללי הפרשנות הראשוניים, הם חוקים הראשונים לפיהם בית המשפט ינסה לפתור בעיה. לדוגמא, במשפט ציבורי ישנם שני כללי פרשנות ראשוניים - סבירות ומידתיות. כלומר, רוב הטענות והעתירות יעסקו בכך שהרשות הציבורית פעלה באופן לא מידתי או לא סביר. כללי הפרשנות המשניים מהווים כבר את הפיתרון הקונקרטי לעניין עצמו. לדוגמא, בדיני חוזים, תחילה ינסה להבין בית המשפט האם הצדדים פעלו בתום לב, הוא כלל הכרה בדיני חוזים, ולאחר מכן ינסה להבין את העובדות ולהכריע לאורן.