שיעורים 1+2 1
וירג'יניה וולף – "חדר משלך" 1
הביקורת הפמיניסטית על מדעי החברה והסוציולוגיה בפרט 2
שיעור 2 5
ניתוח ביקורתי של כתבות מ-ynet 5
שיעור 3 7
מושגים מתוך השיח 9
שיעור 4 10
שיעור 5 13
שיעור 6 16
שיעור 7 18
שיעור 8 20
הפוליטיקה של פריון וילודה במערב ובישראל 20
שיעור 9 23
שיעור 10 26
שיעור 11 29
וירג'יניה וולף – "חדר משלך"
פרקטיקות יומיומיות מאששות את הסדר החברתי. כל אחד מאיתנו, מעצם עשייתנו היומיומית, משעתק את הסדר הקיים. הכוח קיים בכל זירה ובכל פרקטיקה. בכדי לערער על המובן מאליו, היא אומרת שזה לא נורא ללכת בשוליים (בשביל החצץ) כי משם ניתן לראות את הדברים בצורה אחרת.
בראשית המאה ה-20 נשים עדיין הזדקקו לליווי של גבר בכדי להיכנס לספרייה. מאז עברו הנשים דרך ארוכה וחל שינוי אדיר, כי מקומות רבים נפתחו גם לנשים.
וולף מסיימת את הספר בנזיפה בסטודנטיות. היא אומרת שהן נבערות, שהן לא גילו תגליות ולא נלחמו. אולם, היא מסייגת את דבריה ואומרת שהן עסקו בגידול וחינוך ילדים. אחת התופעות שמעסיקים את הסוציולוגים היא ההבחנה בין העולם הגברי לבין המקום שנועד לנשים. היא מדברת גם על מנגנוני הההדרה, ואומרת שמותר וצריך לאתגר את השיח הדומיננטי ולחשוב אחרת על המחשבה בת זמננו.
מה כה מפחיד במילה "פמיניזם"? למה נשים וגברים רבים אומרים "אני לא פמיניסט/ית?"
הפמיניזם מפחיד כי הוא מעביר את הביקורת העמוקה ביותר על הסדר החברתי, יותר מכל תיאוריה ביקורתית אחרת. הפמיניזם גם נוגע לכל תחומי החיים. זאת צורה של תודעה והסתכלות חברתית שאינה עוסקת רק בנשים, אלא בחברה. הפמיניזם משתמש בכלים המודרניים של הנאורות בכדי לבקר את המודרנה וגם את הפמיניזם עצמו. החשיבה הפמיניסטית היא ביקורת על החברה – גם על נשים וגם על גברים, למרות שנשים החלו אותה.
הפמיניזם כתיאוריה וכפרקטיקה נוצר ע"י נשים מכיוון שהן היו בשוליים, ומשם הן שאלו שאלות על החברה. החברה מדברת על שוויון, חירות, צדק ודמוקרטיה, וקמו מספר נשים ששאלו מדוע הן לא כלולות ברעיונות הללו. חל תהליך הדרה בו נשים התבקשו לוותר על השם "פמיניזם".
הביקורת הפמיניסטית על מדעי החברה והסוציולוגיה בפרט
שלבי המחקר:
1. היעדר נשים – הנשים הודרו מכל הדיסציפלינות ומכל תוכניות הלימודים. מי שערכו מחקרים היו בעיקר גברים, והמחקר על העולם החברתי (השייך לגברים) עסק במושגים מכלילים על החברה ונתפס כמובן מאליו. במחקר שנערך ב-1967 על המבנה התעסוקתי האמריקאי נכתב: "הניעות בחברה האמריקאית ובעולם המערבי כולו היא פונקציה של חינוך ומוצא חברתי, ואין כל תנאים נוספים המשפיעים על סיכויי הניעות של קבוצות שונות". הכללה זו על החברה האמריקאית מבוססת על מדגם שהחוקרים קוראים לו "מדגם לאומי של 20,000 גברים". כלומר, כל ההכללות לגבי המבנה התעסוקתי של אמצע שנות ב-60 נובעות ממדגם שכלל רק גברים. האם היינו מגיעים לאותן מסקנות אם גם נשים היו נכללות במדגם? הכוח של המובן מאליו מתבטא בכך שניתן לצטט את מסקנת הניסוי מבלי להרגיש צורך להתנצל על כך שלא נכללו נשים במדגם, ולהניח שהכללה זו תקפה לגבי כולם. כשהדברים הם מובנים מאליהם, אנו לא מערערים עליהם כי קשה לנו לדמיין סיטואציה אחרת. כ-20 שנה לאחר מכן, פרסם כריסטופר ג'נקס מחקר שנקרא "מי מתקדם יותר מבחינה כלכלית?". אולם, המדגם כלל רק גברים שלא למדו באותה עת, לא היו אנשי צבא, אסירים, חולים ומובטלים. כלומר, המדגם לא היה מייצג כי עשו הדרה: קבעו את הגבולות של עבודה והתייחסו רק לקבוצות מסוימות......
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
