השוואה בין אבות לאימהות בתחושת קוהרנטיות, מעורבות הורית וחוללות הורית

תחושת קוהרנטיות, מעורבות הורית וחוללות הורית, בקרב הורים לילד ראשון – בהשוואה בין אבות לאימהות

מגישה:

תוכן עניינים

תקציר 2
מבוא 3
סקירת ספרות 4
הורות ראשונה לגיל הרך 4
תחושת קוהרנטיות 5
מעורבות הורית 7
חוללות הורית 7
שיטה 10
אוכלוסיית המחקר 10
כלי המחקר 11
הליך המחקר 12
תוצאות 13
דיון ומסקנות 15
ביבליוגרפיה 17
נספחים 19
נספח א' – SPSS 19

מבוא
ילד ראשון מביא עמו לא מעט שינויים, יש אומרים אפילו שמדובר ביותר מכל שינוי אחר בחיים. גם לגדל ילד נחשב גם לאחד הדברים המאתגרים ביותר עבור הורים צעירים (Ladden & Damato 1992; Cowan & Cowan, 1995; In: Nystrom & Ohrling, 2004). מחקרים שונים מראים, כי המעבר להורות, משפיע על לא מעט תחומים אצל בני הזוג, בין היתר שינויים פיזיולוגיים, פסיכולוגיים וחברתיים, חלקם חיוביים וחלקם שליליי (Parfitt & Ayers, 2014). עבודה זו בודקת את הקשר בין תחושת הקוהרנטיות לבין מעורבות הורית וחוללות הורית, בקרב הורים לילד ראשון – בהשוואה בין אבות לאימהות.
את מושג "תחושת קוהרנטיות" (sense of coherence), טבע אהרון אנטונובסקי (Antonovsky) כחלק ממודל שפיתח ואשר מחפש אחר המקורות לבריאות טובה, ועד כמה פרט כלשהו יודע להתמודד עם הקשיים הרבים בעולם שמסביבו. על פי תפיסתו של אנטונובסקי, כל אדם מתנהל בחייו בין אירועים וגירויים מלחיצים שדורשים ממנו להתמודד עמם. על בסיס הנחה זו מגדיר אנטונובסקי את הבריאות כנגזרת של יחסי הגומלין בין כל יחיד לבין מערכות אנושיות ואחרות בכל רגע נתון (אנטונובסקי, 1988; בתוך: קלעג'י ובראון-לבינסון, 2017). מחקרים שונים קושרים בין תחושת קוהרנטיות לבין החוללות ההורית. חוללות הורית (Parenting Efficacy), נחשבת לאחד האספקטים החשובים ביותר באשר ליכולת של ההורים לגדל את ילדיהם (, Bandura, 1982, 1989, 1997; In: Porter & Hsu, 2003). על פי בנדורה (Bandura, 1977; In: Agbaria, Ziya-Berte, & Mahamid, 2017), אדם בעל חוללות עצמית גבוהה יבצע יותר התנהגויות המכוונת למטרה ויתמיד בהתמודדות עם קשיים, לעומת אדם בעל חוללות עצמית נמוכה. בהקשר של הורות, הרי שתחושת החוללות העצמית הוגדרה כחוללות הורית. מדובר למעשה בתחושת היכולת לבצע תפקידי הורות ולפתור בעיות כהורים. חוללות הורית היא גם המידה שבה תופסים ההורים את עצמם כמסוגלים לבצע מטלות שונות, הקשורות כאמור לתפקוד ההורי, באופן שיהיה מיטבי ואפקטיבי (Jones & Prinz, 2005; Pelletier & Brent, 2002; In: Agbaria, Ziya-Berte, & Mahamid, 2017). גם האופן שבו אנו תופסים את ההורות השתנה במהלך העשורים האחרונים. אם בעבר האימהות הייתה עניין מגדרי-חברתי, שבו עיקר האחריות היה על האם, הרי שכיום, גם האבות הפכו להיות מעורבים באופן פעיל בגידול הילדים והאחריות הופכת להיות גם עליהם (Kerstis et al., 2013).
בחלקה הראשון, סוקרת העבודה את הרקע להורות ראשונה. בהמשך, סוקרת העבודה את המושגים תחושת קוהרנטיות, מעורבות וחוללות הורית, תוך חיבור בין המשתנים השונים לכדי תמונה שלמה.