עמדות של הורים כלפי למידה מרחוק בעת משבר הקורונה

תוכן עניינים

1. תקציר 2
2. מבוא 3
3. רקע תיאורטי 5
3.1. משבר הקורונה – רקע 5
3.2. למידה מרחוק 6
3.3. השפעות הלמידה מרחוק על התלמידים 8
3.4. תפיסה באשר ללמידה מרחוק 9
4. שיטה 12
4.1. אוכלוסיית המחקר 12
4.2. כלי המחקר 13
4.3. הליך המחקר 13
4.4. ניתוח הממצאים 13
5. תוצאות 14
6. דיון ומסקנות 16
7. ביבליוגרפיה 19
8. נספחים 21
8.1. נספח א' – שאלון 21

תקציר
המחקר הנוכחי בחן את תפיסות ההורים את הלמידה מרחוק תוך בחית פרמטרים שונים שעלולים להשפיע על התפיסה של ההורים. שאלת המחקר היא, הקשר בין עמדתם של הורים לילדים בבית ספר יסודי לבין למידה מרחוק בעת הקורונה. מדגם הורים עבור הסמינריון מתבסס על הורים שנסקרו בשאלון בקרב הורים לתלמידים במערכת החינוך בבתי הספר היסודי במגזר הערבי. מסגרת הדגימה כללה 71 משתתפים, רובן (94.3%) נשים. לגבי קבוצות גיל, כ-49% הנם בגילים 30-39, בעוד כ-38% הנם בגילים 40-49.
הנחות היסוד במחקר הנוכחי היו, כי למשל מספר המחשבים בבית, הגישה לאינטרנט, או היכולת של ההורים או אחד ההורים לסייע, ישפיעו על התפיסה שלהם את הלמידה מרחוק. ממצאי המחקר הראו, כי נמצא קשר בין רמת שליטה באמצעים טכנולוגיים לבין תפיסת הלמידה מרחוק, כלומר, ככל שרמת השליטה באמצעים טכנולוגיים טובה יותר, כך תפיסת למידה מרחוק – טובה יותר.
ממצאי המחקר עולה, כי נמצא קשר הן בין מעורבות המשיבים בשיעורים של ילדיהם והן בין מעורבות בשיעורי הבית לבין תפיסת למידה מרחוק. כלומר, ככל שההורים מעורבים יותר בשיעורים של הילד, הם בעלי עמדה טובה יותר לגבי הלמידה מרחוק. בנוסף לכך, ככל שהם יותר מעורבים בשיעורי בית של ילדיהם, הם בעלי עמדה טובה יותר לגבי הלמידה מרחוק.

מבוא
בתחילת חודש מרץ 2020, הכריז ארגון הבריאות העולמי (WHO) שהתפרצות ה-SARS-CoV-2 בסין היא מגפה (Schwarzinger et al., 2021). על מנת להאט את התפשטות נגיף הקורונה, נקטו מאז חלקו השני של חודש מרץ 2020 בישראל כמו גם ברוב המדינות המפותחות במדיניות של סגר כמעט מלא שכלל הגבלות תנועה על אזרחים והגבלות על פעילות עסקית (אקשטיין, מנחם-כרמי וסומקין, 2020).
כחלק מן המאמץ לבלימת התפשטות נגיף הקורונה בישראל, נסגרו באמצע חודש מרץ 2020 בתי-הספר במערכת החינוך, כאשר מספר ימים מאוחר יותר הוחלט גם על סגירת גני-הילדים, מעונות היום ומסגרות החינוך המיוחד. סגירת מערכת החינוך הובילה לראשונה את מערכת החינוך למעבר כמעט מוחלט ללמידה מרחוק (וייסבלאי, 2020). למידה מרחוק מוגדרת כלמידה המתרחשת במרחב הדיגיטלי, באמצעות כלי תקשורת שיתופיים שונים, כמו גם בלמידה עצמית או בליווי והנחייתם של המורים. בעת הלמידה מרחוק, הן המורים והן התלמידים אינם נמצאים באותו מקום ולעיתים הם גם אינם מצאים באותו אזור זמן (בלמידה בחו"ל לדוגמה), ולכן בחלק גדול מהמקרים, פעילות התלמידים אינה מתבצעת בו זמנית עם זו של המורים. בחלק ניכר מהמקרים, הלמידה מרחוק דורשת מהתלמידים עבודה עצמאית ואחריות רבה ללמידה שלהם (משרד החינוך, 2020).
שימוש במסגרת של למידה מרחוק בזמן סגירת מוסדות החינוך מאפשר למערכת החינוך באופן כללי, שמירה על הרצף הלימודי ובעיקר הפחתה של הפגיעה בשגרת הלימודים של התלמידים לצד מתן מענה רגשי לתלמידים וקיום מסגרת חברתית-חינוכית תומכת. יחד עם זאת ללמידה מרחוק גם לא מעט מגבלות, כך הלמידה מרחוק מעלה קשיים ובעיות מהותיות הקשורות בהעצמת אי-השוויון בין תלמידים, זאת הן בהקשר של פער דיגיטלי והן בהקשר של פערים בתמיכה וביכולת של הורים לסייע לילדיהם במהלך יום הלמידה (וייסבלאי, 2020),
אחת ההשפעות המרכזיות של נגיף הקורונה ומגבלות הריחוק החברתי הוא סגירת מערכת החינוך, צעד שמעבר להשלכותיו הלימודיות והפדגוגיות על ילדים, יש לו השפעה נרחבת על החיים החברתיים של כלל הילדים ובני הנוער בישראל. מוסדות חינוך הם רכיב חשוב בחייהם של ילדים, משום שנוסף להקניית ידע ומיומנויות הם מהווים יחידת השתייכות לקבוצת שווים וקרקע לבניית זהות חברתית וכישורים חברתיים מחקרים מצביעים על כך כי מצב של פנדמיה משפיעים רגשית על רמות המתח ויכולת התושיה וההתאוששות של אנשים. המגפה הנוכחית כפתה צורך להתמודד עם אתגרים רגשיים חדשים, בפרט תחושות מתח ואי ודאות, נוסף על האיום הממשי על הבריאות הפיזית והבריאות הנפשית הנלווה לכך (Levkovich, Shinan-Altman, 2020).
הלמידה מרחוק הייתה מאתגרת להרבה מאוד ילדים שנאלצו לראשונה ללמוד מבלי להגיע באופן פיזי לבית הספר. יחד עם זאת, היא גם הייתה לא פחות מאתגרת עבור ההורים עצמם. הורים הנאלצים לתמרן בין עבודה מהבית והבניית סדר יום יום לילדיהם, הכולל יישום לימודים מרחוק וביצוע מטלות הקשורות בכך, דיווחו על עול פיזי ורגשי כתוצאה מהתפקידים והתפקודים החדשים. חששות ופחדים באו לידי ביטוי התנהגותי ורגשי, בצורת הפרעות שינה, חוסר מנוחה, עצבנות וקושי בביצוע משימות. הבידוד הממושך שלווה במתחים הוביל לקשיים בקרב זוגות ומשפחות (Levkovich, Shinan-Altman, 2020).
במהלך התקופה בוצעו מספר סקרים שבחנו את עמדות ההורים באשר ללמידה מרחוק. כך למשל, בסקר שבוצע על ידי 'הלה' (2020) בתחילת משבר הקורונה (מרץ 2020) באשר לעמדות הורים לגבי למידה מרחוק נמצא, כי דעתם של ההורים על איכות הלמידה מרחוק זהה בכל הארץ, כאשר כמחצית מההורים שברו שהלמידה מרחוק הייתה למידה משמעותית, בעוד שכמחצית מההורים סברו שהלמידה מרחוק לא נחשבת למשמעותית או ששימשה כדרך להעסיק את הילדים. מהסקר עולה עוד, כי מרבית ההורים אינם מעוניינים בלמידה מרחוק, כאשר הנימוקים כוללים מחסור במחשבים בבית, רשת אינטרנט בעלת איכות ירודה וחוסר יכולת של הילדים ושל ההורים להתמודד עם החומר הלימודי. יחד עם זאת, סקר מאוחר יותר שנערך על ידי ראמ"ה (2020) באוקטובר שנה שעברה מצא, כי באופן כללי כ-70% מהורים טענו כי היו מעוניינים לשלב למידה מרחוק במידה ובתי הספר ייסגרו. יחד עם זאת, מרביתם גם היו רוצים לראות שינויים כגון: יותר למידה בקבוצות קטנות, קידום של מיומנויות למידה עצמאית, פחות למידה סינכרונית ויותר משימות ופרויקטים, דגש רב יותר להיבטים חברתיים, ערכיים ורגשיים וכן שיפור התקשורת עם ההורים כאמצעי לגייס אותם לטובת המאמץ החינוכי (ראמ"ה, 2020).
העבודה הנוכחית בודקת את עמדות הורים לילדים בבית ספר יסודי כלפי למידה מרחוק בעת משבר הקורונה.