הפסקול אינו זוכה על פי רוב לתשומת הלב הראויה לו, משום שהקולנוע נתפס כמדיום חזותי. למעשה הוא מבהיר תכנים ומשמעויות, מבליט פרטים, מסייע לאחדות היצירה וחיוני למימוש הפוטנציאל הריגושי של הסיפור. בעידן הסרט האילם התפתח מבע חזותי המבוסס על צילומים ועריכה, והמלים הנחוצות הופיעו בכתוביות שנטו להצטמצם. גם אז לא היתה הצפייה חוויה אילמת, שכן ההקרנות לווו בנגינת תזמורת, פסנתר או עוגב.
הדחף לפיתוחו לא נבע אפוא משיקולים אמנותיים אלא ממצוקה כלכלית של אולפני "האחים וורנר". סרט המפתח המציין את המעבר מהראינוע לקולנוע הוא "זמר הג'אז" משנת 1927, שבו אלתר אל ג'ולסון שיחה שהוקלטה במקרה. התקופה הראשונה של הסרטים המדברים התאפיינה בהצלחה מסחרית אך גם בנסיגה אמנותית: ההקלטה והצילום נעשו בעת ובעונה אחת, והדבר הפריע לתנועות מצלמה ולמונטאז' יצירתי. ברוב הסרטים המוקדמים תפס הדיאלוג מקום כה נכבד עד שנראו כתיאטרון מצולם, ולא בכדי דחה צ'פלין את המעבר עד "הדיקטטור הגדול".
במרוצת השנים נפתרו הקשיים הטכניים. המצלמה הוצבה בקופסה אטומה לרעש, המיקרופונים הותקנו בקצות מוטות הנעים עם השחקנים בלי להיראות, ובשנת 1931 ננטשה שיטת התקליטים לטובת ערוץ אופטי המוטבע על סרט הצלולויד. לאחר מלחמת העולם השנייה החלו להקליט על סרט מגנטי, וההקלטה נותקה מן הצילום. מרכיבי הפסקול מוקלטים בערוצים נפרדים ומעורבבים בתהליך הקרוי ערבול, המאפשר לברור את גובה הצלילים על פי ההבחנה בין שמיעה להקשבה.
סיכום של הפרק:
אבישר, א. (1995). פסקול. בתוך: אמנות הסרט (עמ' 128-150). תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
