צמצום הדיור הציבורי בישראל: ניתוח מדיניות רווחה, פוליטיקה וכלכלה
תוכן עניינים
מבוא 2
רקע תיאורטי 4
מדיניות רווחה - מגמות 4
ישראל כמדינת רווחה 5
דיור ציבורי בישראל -רקע היסטורי 6
מצב הדיור הציבורי בישראל 8
השינוי במדיניות הדיור הציבורי 11
דיון 15
סיכום 16
ביבליוגרפיה 18
מבוא
מאז הקמת המדינה, נבנו בישראל קרוב ל-400 אלף דירות להשכרה. הדירות הללו הוקמו במקורן כפתרון למצוקת הדיור של עולים חסרי כל. אולם מאז שנות השישים, משקל הדיור הציבורי ומספר הדירות בבעלות ציבורית הלכו והצטמצמו. באמצע העשור הקודם, עמד מלאי הדירות המיועדות לדיור ציבורי על כ-75,000 בלבד. הירידה בהיקף הדירות נבעה משני תהליכים עיקריים: הפסקת הבנייה לשכירות ציבורית ומכירת הדירות לדיירים. המחאה החברתית בקיץ 2011, העלתה שוב לסדר היום הציבורי את סוגיית הדיור הציבורי ואת חובתה של המדינה לספק פתרונות דיור לאזרחיה (חתוקה, 2014).
מנגנוני הדיור הציבורי בישראל נוסדו כמעט בסמוך להקמת המדינה, בשנת 1949 במטרה לסייע בקליטת גלי ההגירה הרבים ששטפו את המדינה וגם כחלק ממה שנתפס באותם הימים כפרויקט לאומי של תקומת הארץ ויישובה. בשנים הללו, התפתחו והתרחבו מערכי הבנייה הציבורית, עד שבשנות ה-50 למשל, עמד שיעור הדירות בבעלות ציבורית על קרוב לכ-50% מכלל הבנייה בישראל (ורצברגר, 2007). בשנות ה-50 וה-60 נחשבו הסדרי הדיור הציבורי לפתרונות דיור נורמטיביים, שהמדינה מציעה לכלל אזרחיה, ולא בהכרח לאלה מהם אשר סובלים ממצוקה סוציו-אקונומית חריפה או ייחודית (כרמון, 1999; בתוך: גלס, 2014), אולם עם השנים הפך הדיור הציבורי לפתרון עבור אלו שידם אינה משגת לרכישת דירה או להכיר דירה במחיר ריאלי.
מאז הקמת המדינה, העדיפה הממשלה בעלות על הדיור על פני שכירות ארוכת טווח. במהלך השנים עלו לא מעט טענות באשר למדיניות ממשלות הימין אשר דגלו בהפרטת שירותי הרווחה והתערבות מינימאלית בשוק (שוק חופשי), בין היתר באמצעות צמצום מלאי הדיור הציבורי והתמקדות בתשלומי שכר דירה בלבד. יחד עם זאת, העובדה כי במהלך העשורים האחרונים מחירי הדירות עלות במאות אחוזים, לא מאפשרת לרבים מהציבור, בעיקר אלו הזקוקים לסיוע בדיור או שכר דירה, לרכוש דירה משלהם ובכך המדיניות הממשלתית היא זו אשר מובילה להגדלת הפערים החברתיים.
במהלך ארבעת העשורים האחרונים, הושפעו מנגנוני הדיור הציבורי בישראל ממגוון רחב של ביטויים שונים בעיקר מגמות ניאו-ליברליזציה והפרטה, הכוללות עיצוב מחדש של הסדרים הפוליטיים והכלכליים. השקפת העולם הניאו-ליברלית שבאה עם המשפך בשלטון בשנת 1977, מעמידה לנגד עיניה מודל של מדינה "רזה", כלומר, מדינה אשר מצמצמת ככל הניתן את מידת ההתערבות, הפיקוח וההשגחה על היחסים החברתיים, תוך שהיא ממעיטה במקביל גם בגביית מיסים ומעניקה לאזרחים סל שירותי רווחה מצומצם (גלס, 2014).
אחד המאפיינים של מדינת הרווחה הוא השילוב של ממד האזרחות החברתית, כאשר זו כללה חבילה של חובות וזכויות של כל אזרח וכך גם את הנגישות שלו להטבות שונות מבחינת הביטחון הסוציאלי. מדיניות הדיור עברה בשנים האחרונות שינויים מרחיקי לכת: ממדיניות רווחה אוניברסלית למדיניות ניאו-ליברלית הנוקטת הפרטה מכוונת של הדיור הציבורי בישראל למעבר ממדיניות רווחה כללית למדיניות ניאו ליברלית יש השפעות מגוונות, בין היתר מבחינה כלכלית, פוליטית וכמובן חברתית (דורון, 2010).
מכאן עולה שאלת המחקר. האם צמצום הפעילות השלטונית בתחום הדיור הציבורי, מהווה המשך למדיניות הכלכלית הנהוגה בארבעת העשורים האחרונים, הכוללת הפרטה מאסיבית של פעילות הממשלה בתחום הרווחה ולפגיעה באחד ממדי האזרחות החברתית, או שמדובר בעצם בהמשך ישיר של מדיניות אשר החלה כבר בסוף שנות השישים של המאה העשרים?
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
