מבוא 1
אסימטריה בלב ההגנה החוקתית 2
הנשיא, הצו והמחיר הפוליטי 2
מסננת מפלגתית 3
הפדרליזם כזירה שבה נקבע היקף הזכות 4
זהות הנהנה מן הזכות 4
איום, אמון וזהותו של המציע 5
תשתית המידע ומה שנותר מחוץ להגנה 6
שני מקרים שבהם ההסברים נפגשים 6
סיכום 7
רשימת מקורות 8
מעטות שיטות הממשל שבנו לעצמן מנגנון כה מובהק להגנה על הפרט כמו השיטה האמריקאית. Hall (2016) רואה בביקורת השיפוטית כלי שנועד לשחרר את הפרט משליטת השלטון. בית משפט שמחזיק בסמכות כזו יכול לחלץ אדם מסנקציה שביקשו להטיל עליו, ובכך הוא מקדם ערך דמוקרטי יסודי. גם הציבור מצהיר על מחויבות לעיקרון הזה: בסדרת ניסויי סקר שערכו Strother and Bennett (2023) נמצא שהאמריקאים מוקירים מאוד את חירויות הפרט.
אלא שבאותם ניסויים עצמם התגלה גם דבר אחר. התמיכה בהגנות החוקתיות, ובהן אלה שבתיקונים הראשון, השני והחמישי, הייתה תלויה ביחסם של הנשאלים לקבוצה הנהנית מהן. מכאן הסיקו החוקרים שיש פער בין האידאל של חירויות הפרט לבין המצוי (Strother & Bennett, 2023). הפער הזה אינו מתמצה בעמדות. Gazley and Alexander (2026) מתעדות חוקים ופעולות מינהליות של מדינות שמצמצמים את זכויותיהם של ארגונים ללא כוונת רווח לפי התיקון הראשון. Solove (2026) מתאר כיצד הרחיבו הממשל הפדרלי וחלק מן המדינות את איסוף המידע והמעקב, וכיוונו אותם כלפי מהגרים וכלפי מי שמבקשים שירותי הפלה או טיפול רפואי מאשש מגדר.
השאלה הנדונה כאן היא מהם הגורמים המסבירים את צמצומן של חירויות הפרט בארצות הברית, על אף ההגנה החוקתית הפורמלית עליהן. כדי לענות עליה מוצגים ההסברים שהוצעו במחקר זה לצד זה, ונבחן סוג העדות שכל אחד מהם נשען עליו. שישה הסברים נדונים להלן, מן המבנה המוסדי ועד לתשתית הטכנולוגית. אחריהם מובאים שני מקרים שבהם אפשר לראות כיצד ההסברים פועלים יחד.
