בקולנוע קיימות שלוש קבוצות סאונד: פעלולי סאונד (רעשים), מוזיקה ודיבור, ואפשר להשתמש בשלושתן באופן עצמאי או בכל שילוב. סאונד ריאליסטי נוטה להיות סינכרוני, כלומר נובע מן התמונות ומוקלט יחד אתן. פורמליסטים נוטים לסאונד לא-סינכרוני, שבו הקולות מנותקים ממקורם, מנוגדים לתמונה או מתקיימים כמקורות משמעות עצמאיים.
סיכום של הפרק:
ג'אנטי, ל. (2000). קול (סאונד). בתוך: להבין סרטים (עמ' 205-242). תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
