שינויים ערכיים בקרב תושבי קיבוצים בקיבוץ השיתופי לעומת הקיבוץ המופרט

שינויים ערכיים בקרב תושבי קיבוצים בקיבוץ השיתופי לעומת הקיבוץ המופרט
שם המרצה: ד"ר שירי פרלמן- אבניאון

מגישות:

תוכן עניינים

תקציר 2
מבוא 3
סקירת ספרות 4
הקיבוץ - רקע 4
ערכים 6
ערכים עיקריים בקיבוץ 7
ערך השיתוף 7
ערך השוויון 8
החינוך המשותף 8
הקיבוץ המתחדש 9
הקיבוץ המתחדש ושינויים ערכיים 10
שיטה 12
אוכלוסיית המחקר 12
כלי המחקר 14
הליך המחקר 14
תוצאות 15
דיון ומסקנות 18
ביבליוגרפיה 20
נספחים 22
נספח א' – שאלון 22
נספח ב' – SPSS 26

תקציר
עבודה זו בדקה, האם לאור השינויים במבנה האידיאולוגי והתפיסתי של הקיבוצים, קיימים הבדלים בתפיסת הערכיות בין תושבי קיבוצים בקיבוץ השיתופי לעומת הקיבוץ המופרט
המדגם במחקר הנוכחי כלל 99 משיבים, מתוכם 53.5% - נשים והיתר – גברים. גיל המשיבים נע בין 25 ל-81, כאשר הגיל הממוצע הנו 51.23 עם סטיית תקן של 17.916. מספר השנים בהם המשיבים מתגוררים בקיבות נע בין 4 ל-68, כאשר הממוצע הוא 34.88 עם סטיית התקן של 14.595. כעשירית מהמשיבים (9.1%) משתייכים לדור המייסדים של הקיבוץ. 55.6% מתגוררים בקיבוץ שיתופי והיתר – בקיבוץ מופרט. שני שליש (66.6%) מהמשיבים ימליצו לילדיהם להתגורר בקיבוץ.
ממצאי המחקר העלו, כי לא נמצא הבדל ברמת הערכים לשיפור עצמי (כוח, הישגיות ונהנתנות), אצל הקיבוצים המופרטים מאשר הקיבוצים השיתופיים. כמו כן עולה, כי לא נמצא הבדל ברמת הערכים פתיחות לשינוי (גירוי והכוונה עצמית אצל הקיבוצים המופרטים מאשר הקיבוצים השיתופיים. עוד עולה ממצאי המחקר, כי לא נמצא הבדל ברמת הערכים שימור (מסורת, קונפורמיות וביטחון), אצל הקיבוצים השיתופיים מאשר הקיבוצים המופרטים. בנוסף, נמצא הבדל חלקי ברמת הערכים התעלות עצמית (אוניברסליות ונדיבות), אצל הקיבוצים השיתופיים מאשר הקיבוצים המופרטים כלומר, נמצא הבדל מובהק במידת הנדיבות של המשיבים כפי שהם מגדירים את עצמם בין המשיבים המתגוררים בקיבוץ שיתופי לבין המשיבים המתגוררים בקיבוץ מופרט.

מבוא
עד לפני כשני עשורים היה הקיבוץ דוגמת מופת עולמית למערכת שיתופית. אותה מסגרת שיתופית הייתה קיימת קרוב למאה שנה, אולם לאחרונה נראו סדקים ושברים של ממש שאיימו על קיומו של הקיבוץ, כאמור (Davidovich, Heilbrunn and Polovin, 2009). מחברה שיתופית מוחלטת, הפך הקיבוץ לחברה המבוססת על אינדיבידואליזם וקניין אישי, כאשר ישנה התרחקות מערכי היסוד עליו הוקם. עבודה זו בודקת, האם לאור השינויים במבנה האידיאולוגי והתפיסתי של הקיבוצים, קיימים הבדלים בתפיסת הערכיות בין תושבי קיבוצים בקיבוץ השיתופי לעומת הקיבוץ המופרט?
כבר מהקמתו, בחרו מייסדי הקיבוץ להשתית את אורח חייהם על שלושה ערכי יסוד עיקריים: שיתוף בקניין ובכל תחומי החיים; ערבות הדדית, כלומר אחריות מלאה של הקיבוץ לרווחתם של חבריו; שוויון בין החברים, שוויון שהתבטא בין השאר בהקצאה שוויונית של התגמולים הכלכליים ללא קשר לגובה התרומה האישית לקיבוץ, ובשוויון זכויות בתהליכי קבלת ההחלטות. ערכים אלה, ייצגו במשך עשורים רבים את "תעודת הזהות" הייחודית של הקיבוץ, תוך שהם מבטאים את המפגש בין השקפת עולמם הלאומית והחברתית של המייסדים לבין המציאות הסובבת של אותה תקופה, שכן הם ראו את עצמם בו-זמנית גם כמגשימי הרעיון הציוני וכנושאי דגל הצדק החברתי, והם האמינו כי המסגרת השיתופית היא המתאימה ביותר להשגת היעדים אליהם שאפו להגיע (לפידות, אפלבאום ויהודאי, 2006). אולם למרות האידיליה האידאולוגית, סבל הקיבוץ מלא מעט תחלואות, בין היתר ניהול כלכלי כושל, עזיבת חברים ובעיקר חוסר יכולת להתאים עצמו למציאות המשתנה. בסופו של דבר, נכנסו רוב הקיבוצים לתהליך של הסדר חוב ולתהליך של הפרטה ובכך נולד למעשה הקיבוץ המתחדש. אותו רעיון הוביל להתחדשות דמוגרפית, כניסה של אוכלוסייה חדשה ורעננה שהביאה עמה לא מעט שינויים למבנה האידיאולוגי המשתנה של הקיבוץ. מערכי שיתוף, הפך הקיבוץ המתחדש לאינדיבידואלי.
בחלקה הראשון, סוקרת העבודה את הקיבוץ, תוך מעבר על ההיסטוריה והאידיאולוגיה שעל פיו הוא הוקם ופעל במשך שנים רבות. בחלקה השני, סוקרת העבודה את הערכים באופן כללי ולאחר מכן את הערכים המאפיינים את הקיבוץ השיתופי (ערך השיתוף, ערך השוויון והחינוך המשותף). בחלקה השלישי, סוקרת העבודה את הקיבוץ המתחדש ובהמשך, בחלקה הרביעי את החיבור שבין הקיבוץ המתחדש לערכים החדשים שעל פיו הוא פועל כיום.