תפקידן של רשויות מוניציפליות ביישום מדיניות ההתייעלות האנרגטית
תוכן
מבוא 2
חלק א: סקירת ספרות 5
חוסן אנרגטי 5
חוסן אנרגטי עירוני נוכח שינוי האקלים 7
התמודדות עם האתגר האנרגטי - דוגמאות בולטות מערים בעולם 9
פרייבורג 10
לונדון 11
ניו יורק 12
ציריך 13
אוטרכט 13
ערים בישראל: מדניות ממשלתית ורגולציה 14
מדיניות אנרגיה מתחדשת בישראל 16
מדיניות ממשלתית בישראל הנוגעת להתחממות האקלים והתייעלות אנרגטית 17
חלק ב: מחקר 20
כפר סבא 20
תל-אביב 24
סיכום 29
ביבליוגרפיה 29
מבוא
תפקוד ראוי של תשתיות לאומיות, לרבות אבטחתה של אספקת סוגי אנרגיה שונים, נתפס כתנאי מרכזי לבטחון הלאומי בקרב מדינות המערב (Gatto & Drago, 2020). מבין תשתיות האנרגיה השונות, הרגישה במיוחד היא מערכת החשמל, בה אי-אספקה עקב תקלה, חבלה או סיבה אחרת, עלולים לגרום לקריסה של מערכות רבות התלויות בה (וינשוטק ואלרן 2016). שינויי האקלים עשויים לגרום למחסור בזמינות מקורות האנרגיה, אשר עשוי להשליך בתורו על מצבן הכלכלי והחברתי של המדינות ואף על מעמדן הבינלאומי. לכן, מדינות רבות מוטרדות ממשבר האקלים העולמי בהקשר של אספקת האנרגיה (Mutani & Todeschi, 2018).
ההתחממות הגלובלית והאיום של משבר אקלים משפיעים גם על ביטחונה האנרגטי של מדינת ישראל. ההתחממות וההתייבשות הצפויות נוכח שינוי האקלים יידרשו בעתיד יותר אנרגיה, לשימוש ביתי (מאווררים, מזגנים) למשק (קירור, תעשיות) ולצורך הטיפול בתשתיות ישנות ובנייתן של החדשות (אילון שכטר ואחרים 2012). סוגיה זו הנה בעלת חשיבות לאומית עליונה, משום שבהעדר אנרגיה זמינה, צפויה פעילותה התקינה של המערכת הכלכלית והביטחונית בישראל להיפגע, והדבר יפגע בתפקוד של כל המערכות ובביטחון האזרחים.
