אוהד הספורט במדיה
מנחה:
מגישים:
כיתה
תוכן עניינים
1. מבוא 1
2. רקע תיאורטי 3
2.1. סטריאוטיפ - הגדרה 3
2.2. סטריאוטיפים ותקשורת 4
2.3. אוהד הספורט/כדורגל 6
2.4. סאטירה 6
2.5. התקשורת כבמה ציבורית 7
2.6. ייצוג במדיה 7
3. שיטת המחקר 8
4. ממצאים 12
5. דיון וסיכום 16
7. ביבליוגרפיה 19
8. פילמוגרפיה 21
1. מבוא
עבודה זו תעסוק באהדת הכדורגל בארץ ובאופן בו מוצגים האוהדים בתקשורת הישראלית. אהדת משחק הכדורגל היא תופעה חברתית בעלת היקף ענק. היא התחילה עם הקמתם של קבוצות קטנות של אוהדים בבתי ספר פרטיים בבריטניה ומגיעה היום להיקף של מיליוני אוהדים שצופים במשחקים במגרשים ודרך מסכי הטלוויזיה והאינטרנט (בן פורת, 2007). אם כך, ניתן לראות שכדורגל תופס מקום גדול בחייהם של הרבה אנשים ולכן באופן טבעי הוא מעסיק את התקשורת. הוויכוח האם חופש הביטוי הוא של כלי התקשורת עצמו ושל העיתונאים העובדים בו ,או של הציבור הרחב שנוי במחלוקת. ההיבט הראשון מציג את התקשורת כדובר. וההיבט השני רואה בו במה (יישובי,2011).
בשנים האחרונות התפשט השימוש במושג נרטיב- סיפור של קבוצה מסוימת בחברה המתאר אירועים או תהליכים הנוגעים לאותה קבוצה. הנרטיב הוא הדרך בה נעשה מעין ייצוג של 'שרשרת של אירועים אשר יש בניהם קשר סיבתי (corner,1999).
תבניות הייצוג של החברה הישראלית בתכניות טלוויזיה שונות, מכוונות להצגתה של התמודדות עם מפגשים חברתיים טעונים. יוצרי התכניות מציבים כהנחת יסוד, כי די בעצם הצגת העימות החברתי כנושא מרכזי כדי לשחרר מפגשים אלה ממשקלם הכבד, ועל מנת לתת להם אלטרנטיבה, שתיקבע כמוסכמת, במערך של קיום משותף בצורת "רב-תרבותית". דפוסים אלה מכוונים להזיז את מגמת הדיון בחברה
הישראלית מהתמודדות ישירה עם מפגש מורכב ובעייתי המתקיים בין קהילות שונות , אל ייצוגו האידיאולוגי של פלורליזם חברתי כביכול (כהן, 2001).
המונח 'סטראוטיפ', מתייחס להנחה מסוימת שנעשית לגבי אנשים, שאינם נתפסים כ'יחידים ומיוחדים', אלא כזהים אחד לשני. השימוש במונח סטריאוטיפ בתחום התקשורת מיוחס לאותה החזרה של הנחות לגבי קבוצות מסוימות של אנשים בתכנים תקשורתיים. הדבר נעשה על ידי שימוש בתכונה חיצונית או פנימית שמזוהה בקלות שמניחים ששייכת לקבוצה והשלכתה על כל הקבוצה (McQueen, 1998).
על פי כץ (1981), המונח 'סטריאוטיפ' הוא אינו רק צורה או מסגרת, שבה אנו מצרפים יחד עובדות, אלא מדובר גם במערכת, שבה מעורבים רגשות, אמונות ועמדות.
בשנים האחרונות חל שינוי מסוים באופן ההתייחסות לחלק מהקבוצות הנפגעות מסטראוטיפים באופן קבע, אך עדיין יש מקום רב לשיפור. הצגה סטריאוטיפית מחזקת דימויים שליליים כלפי מיעוטים בחברה ובכך פוגעת בכבודם. לפעמים מפנים את הדגש התקשורתי כלפי אנשים שאינם משתייכים לקבוצה ההגמונית והם מוצגים באופן סטריאוטיפי ,הגורם לעיוות דמותן ולהנצחת מיקומן בשולי החברה (יישובי, 2011).
התקשורת תורמת ליצירת סטריאוטיפים כלפי הקבוצות החלשות בחברה ועל הנצחת מעמדן הנחות יחסית למרכז באמצעות סיקור בהקשרים שליליים. התקשורת מאזכרת סימני זהות כמו: מקום מגורים, מוצא ואפיונים אחרים של "האחר" המשתייך לקבוצה בפריפריה, כאשר היא מדווחת על אירועים שליליים, כמו: ענייני פלילים או מנציחה את מצבו כקורבן.
בעבודה זו ברצוני לבחון את אופן ייצוג אוהד הכדורגל במדיה הישראלית יל ידי ניתוח שתי תכניות סאטירה בטלוויזיה: "בובה של לילה" ו- "ארץ נהדרת":
"בובה של לילה"- הינה תכנית ספורט סאטירית ישראלית המשודרת בערוץ הספורט. בתוכנית מככבות, בובות בנוסח "החרצופים" שמהוות סאטירה על דמויות בולטות שונות מעולם הספורט בישראל, ובעיקר מתחום הכדורגל. התוכניות בנויות לפי תבנית קבועה, עם פינות, דמויות ואלמנטים חוזרים. התוכנית זכתה לפופולריות רבה ויש המגדירים אותה אף כקאלט.
"ארץ נהדרת"-הינה תכנית בידור סאטירית ישראלית, שמשודרת בערוץ 2 על ידי הזכיינית קשת החל משנת 2003. התוכנית זכתה בשמונה פרסי האקדמיה לטלוויזיה ברציפות, בשנים 2004 – 2011 . התוכנית כוללת התייחסויות סאטיריות והומוריסטיות לאירועי השבוע החולף בעיקר באמצעות חיקויים, מערכונים בדיחות וחידודים על כותרות השבוע. פורמט התוכנית הוא כשל מהדורת חדשות טלוויזיונית, כשהמערכונים והפינות השונות משתלבים ככתבות, ראיונות ודיווחים חיים השזורים על פני רצף ה"מהדורה". באופן זה התוכנית מלעיגה על רבים מהמאפיינים של תרבות-הטלוויזיה עצמה, ועל תרבות תקשורת ההמונים בכללה; ובתוך-כך גם על המצבים והדמויות שמחוללים כותרות, ובאופן רחב על המציאות הישראלית כולה.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
