הקשר בין הערכה עצמית לבין תחושת זכאות בקרב תלמידי בית ספר

הקשר בין הערכה עצמית לבין תחושת זכאות

תוכן עניינים

תקציר 2
מבוא 3
סקירה 5
הערכה עצמית 5
הערכה עצמית אצל מתבגרים 7
הערכה עצמית בהבדל מגדרי 8
התפקוד הבית ספרי והקשר שבין מורה לתלמיד 8
תחושת זכאות 10
בין תחושת זכאות להערכה עצמית 11
שיטה 13
אוכלוסיית המחקר 13
כלי המחקר 13
הליך המחקר 14
תוצאות 15
דיון ומסקנות 22
ביבליוגרפיה 26
נספחים 28
נספח א' – פלטי SPSS 28

תקציר
המחקר הנוכחי בוחן את הקשר בין הערכה עצמית לסוגי זכאות השונים, כאשר הסוגים שנבחנו הנם זכאות מוגברת, זכאות מצומצמת וזכאות אסרטיבית. המחקר השתתפו 445 תלמידים מכיתות ט'-י"ב, להם הועבר שאלון בנושאי המחקר.
נמצא כי קיים קשר חיובי בין רמת הערכה עצמית לבין זכאות אסרטיבית (r=0.141; pvalue=0.004), כמו כן קיים קשר שלילי בין מידת הערכה עצמית לזכאות מוגברת (r=-0.124; pvalue=0.011) וזכאות מצומצמת ((r=-0.294; pvalue<0.001. כאשר בוחנים תשובות בנים בנפרד ותשובות בנות בנפרד עולה כי הן בקרב הבנים והן בקרב הבנות ככל שהערכה עצמית עולה – זכאות מצומצמת יורדת.
בנוסף, נמצא הבדל מגדרי במידת הערכה עצמית, כאשר בקרב הבנים היא גבוהה יותר באופן מובהק (3.2 בממוצע לעומת 3.05 בממוצע אצל הבנות). מבין סוגי זכאות שנבדקו – רק לגבי זכאות מצומצמת נמצא הבדל מגדרי, כשאר הבנים דיווחו על זכאות מצומצמת גבוהה יותר (1.97 בממוצע) מאשר הבנות (1.68 בממוצע).

מבוא
בשנים האחרונות, יותר ויותר מחקרים, עסקו בשאלת הקשר שבין תחושת זכאות (entitlement), לבין הערכה עצמית (self-esteem). אחד הממצאים המעניינים ביותר שנתגלו, היה שבמהלך השנים, רמת ההערכה העצמית של מתבגרים, עלתה באופן דרמטי (Twenge and Campbell, 2001; In: Lessard, et al., 2011), תוך שהיא משפיעה במידה רבה, על תחושת הזכאות שלהם (Twenge, 2006; In: Lessard, et al., 2011).
עבודה זו, בוחנת את הקשר שבין הערכה עצמית לסוגי זכאות השונים, כאשר הסוגים שנבחנו הנם זכאות מוגברת, זכאות מצומצמת וזכאות אסרטיבית.
המושג "הערכה עצמית" (self-esteem), צמח מתוך תיאורית הציפיות המודרנית, תוך שהוא מתבסס על ההנחה, כי אנשים שואפים שהתוצאות של המעשים שלהם, יהיו מוצלחים כמה שיותר, כלומר אנשים יבחרו את אותן ההתנהגויות שעל סמך ניסיונם הקודם, כשהציפייה היא, שאלו יניבו תגמולים מקסימאליים (Bandura, 2007).
הערכה עצמית, הוגדרה על ידי Solomon (et al., 1991) ועמיתיו, כ"רמת השיפוט הרגשי שאדם עושה לגבי עצמו". גם Rosenberg (1965; In: DuBois, 2003) הגדיר הערכה עצמית, כ"הערכה אשר אותה עושה האדם לעצמו בכל הנוגע להתנהגות שלו אשר מבטאת אישור או אי-אישור".
הערכה עצמית, משפיעה על יכולות האדם בצורה משמעותית, כאשר אדם אשר בתחושותיו מרגיש שהוא מסוגל לבצע פעולה מסוימת, יפעל טוב יותר מאשר אדם אשר אינו חש בתחושת מסוגלות גבוהה (Bandura, 2007). אחת ההנחות לגבי ההערכה העצמית, היא שזו עולה כאשר האדם מצליח לפתור בעיה מורכבת, מנצח במשחק או בפעילות ספורטיבית, ומתקבל לקבוצה חברתית חשובה, ואילו כאשר הוא חווה כישלונות, ההערכה העצמית שלו בהכרח תרד. למעשה, הערכה עצמית היא לא רק התוצר של מה שקורה בחייו של אדם, אלא גם הסיבה ללאותן הצלחות או כישלונות (Baumeister et al., 2003).
אצל מתבגרים, הערכה עצמית נחשבת לרבת ממדים, מורכבת ורבת משתנים (Hater, 1999; In: DuBois, 2003). אנשי חינוך רבים מאמינים, כי להערכה עצמית יש תפקיד חשוב מאוד בכל הקשור להישגים אקדמיים (Brown, 2014). מחקרים מצאו קשר בין הערכה עצמית לבין הישגים בלימודים, כאשר מתבגרים אשר סובלים באופן עקבי מהערכה עצמית נמוכה, יצליחו פחות בלימודים והישגיהם יהיו נמוכים יותר ממתבגרים אשר רמת ההערכה העצמית שלהם גבוהה באופן קבוע Wylie, 1979; In: Rosenberg et al., 1989).
המושג 'זכאות' (entitlement) על פי החוקרים, מקיים קשר משמעותי עם הערכה עצמית. תחושת הזכאות נחשבת על ידי החוקרים לתכונה אישיותית, המכונה גם 'זכאות פסיכולוגית' (psychological entitlement) (Campbell et al., 2004). זכאות פסיכולוגית, הוגדרה על ידי Turnipseed and Cohen (2015), כ"תחושה יציבה ומתמשכת מכיוון שלפרט מסוים 'מגיע' יותר, ועל כן הוא זכאי לכך יותר מאשר פרטים אחרים". על פי החוקרים, הזכאות הפסיכולוגית נחשבת גם למאפיין יציב ואוניברסלי, שבו אנשים מצפים לתגמולים גבוהים יותר או יחס מועדף ללא קשר ליכולת או לרמת הביצועים שלהם.

מחקרים שונים הראו, כי, נמצא הבדל בתחושת הזכאות בין גברים ונשים, כאשר גברים תופסים את עצמם ל'זכאים' יותר, מאשר נשים (Foster et al., 2003; Ciani, Summers and Easter, 2008).
כעוסקת בהוראה, אני מבחינה כי לעיתים נתפסים התלמידים בעלי תחושת זכאות כ-"חצופים" על ידי מוריהם. יחד עם זאת, מהגדרת המושג "זכאות" עולה כי מדובר בתחושה פסיכולוגית חשובה. אי לכך, ברצוני לחקור את הקשר בין תחושת זכאות על סוגיה השונים להערכה עצמית, על מנת לדעת לגלות אמפטיה רבה יותר כלפי תלמידים בעלי תחושת זכאות.
בחלקה הראשון, סוקרת העבודה את המשתנה הערכה עצמית, תוך הצגת מגוון הגדרות ומחקרים שבדקו את השפעות ההערכה עצמית על הפרטים. בנוסף, סוקרת העבודה בחלק זה את תפיסת ההערכה העצמית אצל מתבגרים. בחלקה השני, סוקרת העבודה את התפקוד הבית ספרי והקשר שבין מורה לתלמיד, תוך הצגת תיאוריית ההתקשרות ומודלים נוספים. בחלקה השלישי, סוקרת העבודה את המשתנה 'תחושת זכאות', ואת הקשר שלו עם הערכה עצמית.