הקשר בין סוגי זכאות פסיכולוגית, לבין תפקוד בית ספרי בקרב התלמידים

הקשר בין סוגי זכאות פסיכולוגית, לבין תפקוד בית ספרי בקרב התלמידים

תוכן עניינים

מבוא 1
סקירת ספרות 2
תחושת זכאות 2
בני נוער ותחושת זכאות 3
תפקוד בבית הספר וקשר מורה-תלמיד 4
זכאות אקדמית ותפקוד בבית הספר 7
השערות המחקר 9
שיטה 10
אוכלוסיית המחקר 10
כלי המחקר 10
הליך המחקר 11
תוצאות 12
דיון 21
מגבלות המחקר 22
הצעות למחקר עתידי 23
ביבליוגרפיה 24

מבוא
תחושת הזכאות מוגדרת על ידי פסיכולוגים כתכונת אישיות. התכונה מתבטאת בכך שהפרט חש את תחושת ה-"מגיע לי", חש כי מגיע לו יותר מאחרים. תכונה זו הנה לעיתים נחלת אנשים בעלי הפרעות אישיות נרקיסיסטיות, אשר מתנהלים מתוך תחושת זכאות לפריבילגיות מיוחדות .
בני נוער רבים מפתחים אצל עצמם תחושת זכאות במידה מסויימת, שכן התלמידים במסגרות החינוכיות מחזיקים לרוב באמונות לא מציאותיות באשר להשכלתם, כולל האמונה כי הם זכאים לציונים גבוהים יותר היות והם משלמים שכר לימוד למוסד הלימודים, הם יכולים שלא להגיש מטלות בעקבות נסיבות שונות של חייהם וכי תפקידו של המורה להיות אדיב כלפיהם. כמו כן, תלמידים בעלי הערכה עצמית גבוהה יותר, מעדיפים להימנע מעבודה, ולהשקיע פחות מאמץ במהלך השיעור Goodboy, & Frisby, 2014)).
קיים מושג נפרד בשם "זכאות אקדמית". המושג מתייחס לתחושת זכאות בנושא הלימודים, אשר תוארה בפסקה הקודמת. ניתן לחלק את תחושת הזכאות האקדמית לשני ממדים: הממד הראשון הינו ציפיות לזכאות, כלומר אמונות זכאות לציונים גבוהים ללא מאמץ אישי רב; הממד השני הינו זכאות משא ומתן, דהיינו, אמונות זכאות לדון ולדרוש ציונים גבוהים יותר. זכאות אקדמית קשורה לרמות נמוכות של הערכה עצמית, מוקד שליטה חיצוני, הצלחה אקדמית נמוכה, תחושת מסוגלות עצמית נמוכה, לחץ של הורים באשר להצלחה אקדמית וחוסר יושר אקדמי Turnipseed & Cohen, 2015)).
בעבודה הנוכחית תחילה אבחן את הגדרת המושג "תחושת זכאות" לאחר מכן אתמקד בתחושת זכאות בקרב בני נוער ואחריה – בזכאות אקדמית בקרב בני נוער והשפעתה על הקשר בין המורה לתלמיד ועל התפקוד בבתי הספר. על סמך סיקרה זו אציג את השערות המחקר שלי, לאחר מכן אציג את שיטת המחקר שלי ואת התוצאות. בסיום העבודה אדון בתוצאות שקיבלתי.