אקטיביזם שיפוטי
תוכן עניינים
אקטיביזם שיפוטי – רקע - 3
בחינה השוואתית בדין הזר - 4-5
סיכום ועמדה אישית - 5
רשימה ביבליוגרפית - 6
אקטיביזם שיפוטי – רקע
במהלך השנים האחרונות, מסעירה את הציבור כמו גם את הכנסת סוגיית האקטיביזם השיפוטי. על פי תחושה הציבורית, שבעיקר נהוג לשייך אותה לימין הפוליטי, האקטיביזם השיפוטי בישראל חצה כל גבול והתערבות בית המשפט פוגעת בדמוקרטיה שלא לדבר על עבודת הכנסת. מנגד, יש הרואים באופן חיובי את האקטיביזם השיפוטי, בעיקר אצל המשויכים לשמאל הפוליטי, כהכרחי לעצמאות הרשות השופטת ולהגנה על זכויות אדם. שאלת האקטיביזם השיפוטי עולה כל פעם מחדש, בעיקר כאשר בית המשפט העליון מחיל ערכים ליברליים על חשבון ערכי המחוקק, מבטל חוקים ופוגע לדעת המקטרגים בזכות המשילות.
בתחילת שנות התשעים של המאה העשרים, נפל דבר במשפט הישראלי, חקיקתם של חוקי היסוד בשנת 1992. המהפכה החוקתית שאותה הוביל נשיא בית המשפט העליון לשעבר השופט ברק, הובילה לשינויים מרחיקי לכת, בהם גם גישת האקטיביזם השיפוטי אז טען ברק, כי "הכל שפיט". מקורו של המונח 'אקטיביזם שיפוטי' (משפוט הפוליטיקה - Judicialization of Politics), הוא בדין האמריקני. בית משפט נחשב לבית משפט אקטיביסטי, כאשר הוא נוטל על עצמו תפקיד גדול יותר, בהשוואה לתפקידים של מוסדות שלטון אחרים, כמו הכנסת למשל, בקביעת הערכים שישררו במדינה ובקביעת הדרך שבה יוקצו המשאבים העובדים לחלוקה על ידי המדינה. במילים אחרות ובאופן פשטני ביותר, האקטיביזם השיפוטי, היא למעשה אותה פרשנות תכליתית המאפשרת לשופט לממש את חוש הצדק הפרטי שלו, ולמעשה בתי המשפט, בעיקר בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, משתמשים בה כדי לפרוס איסור מעבר ללשונו הרגילה.
הביטוי של האקטיביזם המשפטי בישראל, נמצא במספר מוקדים: בית המשפט צמצם את הדרישה לקיומו של 'מעמד' כתנאי מוקדם להגשת עתירות לבג"ץ. אם בעבר התנה בית המשפט את המעמד כמגיש עתירות כבעל אינטרס אישי וישיר, הרי שהחל מסוף שנות השמונים, קבע בית המשפט כי אין העותר צריך להצביע בהכרח על כיום אינטרס אלא הוא יוכר גם במקום שבו עתירתו מעוררת בעיה בעלת אופי חוקתי מובהק או כאשר מדובר בשחיתות שלטונית. בנוסף, הרחיב בית המשפט את רשימת הנושאים שנחשבו כשפיטים. כך למשל הוא קבע, כי בהתאם לעקרון החוק, כפופות הפעולות על פי דין של כל רשות שלטונית לביקורת השיפוטית שלו. בית המשפט גם פיתח את עילת הסבירות והפך אותה לעילה המרכזית לפיקוחו על התוכן של ההחלטות המתקבלות על ידי רשויות המינהל, כלומר הוא מפקח על המידה שבה בעלי התפקידים במינהל פועלים בגבול הסמכויות שלהם. יתר על כן, הרחיב בית המשפט גם את הביקורת על גופי הביטחון ופעילותיהם ועל החלטות היועץ המשפטי לממשלה כמו גם הכפיף לסמכות הפיקוח שלו הסכמים פוליטיים.
אחת השאלות המרכזיות בסוגיית האקטיביזם השיפוטי, היא מידת האקטיביזם שמפעיל בית המשפט. על פי תפיסתו של ברק, שופט המצהיר על המשפט הקיים, קרי, אינו יוצר משפט חדש, אינו נחשב לאקטיביסט. כלומר, על פי תפיסה זו, על השופט לפעול במסגרת החוק ושום אקטיביזם אינו מצדיק את הפרת החוק על ידי השופט. כאשר יש לשופט אפשרות לבחור ממספר אפשרויות הרי שאז עצם הבחירה מעידה על האקטיביזם.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
