דילמה אתית בין ערך הנאמנות לבין ערך הצדק – האם ימנים ושמאלנים מגיבים אחרת?

דילמה אתית בין ערך הנאמנות לבין ערך הצדק - האם ימנים ושמאלנים מגיבים אחרת?

 
תוכן העניינים

מבוא 3
ערכים, מוסר ושיפוט מוסרי 3
תיאורית רמת ההבניה 4
נטייה פוליטית ימנית ולא ימנית כקבוצות תרבותיות שונות והשפעתה על העדפה מוסרית 5
הקשר בין העדפה פוליטית להעדפה מוסרית 5
השפעת מרחק פסיכולוגי על שיפוט מוסרי 6
שיטה 7
משתתפים 7
כלים ומכשירים 7
הליך 7
תוצאות 8
דיון 11
סיכום ומסקנות 12
ביבליוגרפיה 14
נספח א' 16

 
מבוא

לשיפוט המוסרי יש תפקיד חשוב בהקשר של סכסוכים בין קבוצות. חברי קבוצות מתנהגים לרוב בהתאם לנורמות הספציפיות לקבוצה שלהם, כאשר השיפוט המוסרי הוא מקור חשוב לגאווה קבוצתית ולזהות קבוצתית (Carnes & Lickel, 2018). כלומר, התנהגות מוסרית בהקשר הבין הקבוצתי היא עשיית מה שטוב עבור קבוצת הפנים. במקרה בו אנשים או קבוצות נתפשים כמחוץ לגבולות שבהם חלים הערכים, הכללים והשיקולים המוסריים של הקבוצה, הם יתפשו בצורה שלילית. כתוצאה מכך, פגיעה בחברי קבוצת החוץ תיתפש כמקובלת או צודקת (Cohen & Insko, 2008).
השאלה בה תעסוק העבודה הנוכחית היא כיצד מרחק פסיכולוגי משפיע על העדפה מוסרית, כאשר קיימת דילמה בין ערך הנאמנות לערך הצדק, בין שתי קבוצות תרבותיות שונות. ראשית נבחן את ההשפעה של רמת ההבנייה, או המרחק הפסיכולוגי, על התגובה לדילמה מוסרית בין ערך הנאמנות לערך הצדק, בשתי קבוצות חברתיות נפרדות: ימנים ולא ימנים. נאמנות והוגנות הם שני היבטים מוסריים שעשויים להיות מנוגדים האחד לשני. ערך הנאמנות מדגיש התייחסות מועדפת לחברי קבוצת הפנים, בעוד שערך ההוגנות מדגיש התייחסות דומה לכל בן אדם (Haidt & Graham, 2007). במקרים בהם אנשים מייחסים עדיפות לערכים של הוגנות על פני ערכים של נאמנות, הם עשויים להציג התנהגות של "הדלפה", חשיפה של מעשים שנתפשים כעוולות מוסר של חברי קבוצתם (Dungan, Young & Waytz, 2019).