תחומים

צריכים עבודה מותאמת אישית?

השאירו פרטים ויחזרו אליכם:




    הגורמים המשפיעים על הסתגלות למסגרת פנימייתית בקרב נערות שהועברו מביתן

    מחיר: 306.00₪
    מספר מילים: 12110
    מספר מקורות: 74
    סוג הקובץ: docx
    שנת הגשה: 2019
    סוג העבודה: עבודה סמינריונית
    להורדת העבודה
    הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את העבודה במייל

    תקציר העבודה

    הגורמים המשפיעים על הסתגלות למסגרת פנימייתית בקרב נערות שהועברו מביתן

     

     

    תוכן עניינים

    פרק 1- מבוא 1-3
    פרק 2- סקירת ספרות 4
    2.1 הסתגלות 4-5
    2.2 גורמי הסתגלות של נוער 5-7
    2.2 גיל ההתבגרות 8-10
    תקופת גיל ההתבגרות 10
    2.3 קבוצת השווים 11-12
    2.4 פנימיות 13-16
    הסתגלות לפנימייה 17-20
    2.5 המדריך בפנימייה 21-22
    פרק 3- רציונל המחקר 23
    3.1השערות המחקר 24
    3.2 שיטה 24-26
    פרק 4- ממצאים 27
    4.1 סטטיסטיקה תיאורית 28-29
    4.2 ממצאים 29
    4.3 בדיקת השערות 30-35
    פרק 5-דיון סיכום ומסקנות 36-38
    5.1 סיכום ומסקנות 39-40
    ביבליוגרפיה 41-43
    נספחים 44-56

     

    פרק 1: מבוא

    בשנת הלימודים תשע"א שהו בחינוך פנימייתי 57,749 מתלמידי כיתות א-יב' שהיוו 3.6% מכלל התלמידים במערכת החינוך, על פי מנתוני המועצה הלאומית לשלום הילד לשנת 2013. רוב התלמידים בחינוך פנימייתי בתשע"א היו בכיתות חטיבה ותיכון. מאז 1980 ישנה ירידה ניכרת במספר ההשמות החוץ ביתיות של ילדים במצוקה על ידי שירותי הרווחה. בשנת 2012 סודרו על ידי משרד הרווחה 8,965 ילדים מחוץ לביתם, רובם סודרו בפנימיות לילדים בסיכון בפיקוח של משרד הרווחה ומיעוטם במשפחות אומנה. 7,257 ילדים סודרו בפנימיות לילדים בסיכון על רקע מצוקות שונות בשנת 2012 על ידי משרד הרווחה.
    את הילדים המגיעים לפנימיות וחינוך פנימייתי בישראל ניתן לסווג לשלש קבוצות, על פי הרקע ממנו הם מגיעים וסוג המוסד בו הם נמצאים. לקבוצה הראשונה שייכים רוב הילדים בני 14-18 השוהים בפנימיות חינוכיות. תפקידן של פנימיות אלו להרחיב ולחזק את החינוך במקביל להורים, באמצעות העברה מומרצת של מושגיה וערכיה של התרבות בחברה הישראלית (סמילנסקי ונבו, 1976; בר, 1993; ווזנר, 1991). לפנימיות אלו מגיעים ילדים בעלי קריטריונים הבאים: ילדים בעלי פוטנציאל תקין אשר משפחתם אינה יכולה לגדלם מאילוצים שונים, בדרך כלל ילדים אלו אינם פגועים מבחינה רגשית או חברתית במידה המשפיעה על תפקודם בחיי היום יום, אך עם זאת היה צורך להוציאם מביתם.
    שנית היא קבוצת הילדים שהוצאו מביתם על-ידי שירותי הרווחה אל מסגרות פנימייתיות שונות, והיא קטנה בהרבה מהראשונה. בקטגוריה זאת נכנסות הפנימיות הטיפוליות. מטרות הפנימייה הטיפולית היא שיקום תפקודו והסתגלותו של הנער, ומתן שירותים הנחוצים להתפתחות תקינה של הנער תוך התייחסות למילוי צרכיו וחסכיו (גרשטנמן-שלף, 1996). הקריטריונים המאפיינים נוער הנמצא במסגרות אלו הם: בעיות חמורות במשפחה, כגון: משפחות חד-הוריות, משפחות מרובות ילדים (ארבעה ילדים או יותר). משפחות שבהן אחד ההורים סובל מבעיות חמורות בתפקוד החברתי, כגון התמכרות לסמים או מחלת נפש. שיעור ניכר מתוך ילדים אלו סבלו מהתעללות הוריהם, ועל פי רוב סבלו מהזנחה פיזית או רגשית. כתוצאה מכך ילדים אלו סובלים מבעיות התנהגות ומבעיות רגשיות, וכן מפערים לימודיים גדולים (Kosher et al., 2018).
    בשלישית כלולים בני נוער הנמצאים במסגרות של רשות חסות הנוער, והיא הקבוצה הקטנה ביותר. מטרת מסגרות אלו, לתת מענה ולפעמים מיידי לאותם נערים ונערות הנמצאים בסיכון. רשות חסות הנוער מפעילה מוסדות שונים: מוסדות סגורים, מוסדות פתוחים בקהילה ומרכזי אבחון והתערבות בשעת משבר האמורים להתמודד עם ההשלכות הקשות של העזובה וההתעללות ההורית (משרד החינוך, 2003). הקריטריונים המאפיינים נוער המגיע למסגרות אלו הם: עבריינים צעירים, בני נוער עם בעיות התנהגות קשות, צעירים הזקוקים להגנה בגלל בעיות רגשיות, התנהגותיות או הסתגלותיות חמורות, נוער שברח מביתו או בני נוער חסרי בית.
    על תוצאותיו של הטיפול הפנימייתי יש רק מידע מועט, כך עולה מסקירה שנעשתה ע"י McSherry and Iwanec (2002) במוסדות פנימייתיים בשבע מדינות (כולל ישראל). מבין המדינות שנכללו בסקר, המדינה היחידה שבה נערך מחקר מעמיק יותר בנושא תוצאות הטיפול הפנימייתי הייתה אנגליה. מנתוני מחקרים אלו עולה שילדים היוצאים מהפנימיות נוטים לעשות זאת מוקדם, ללא תמיכה, ונוטים להיות בעלי הישגים נמוכים, מובטלים, בעלי הכנסה נמוכה ובאופן כללי אינם מתפקדים היטב כבוגרים צעירים בחברה. מחקר זה הביא בעקבותיו שינוי מדיניות בצפון אירלנד וברפובליקה האירית. כמעט ולא ניתן ללמוד על ההשלכות של הטיפול הפנימייתי ככלל, ועל הצלחתו לתת מענה לנוער אשר חווה התעללות הורית (פיזית, נפשית ומינית) בפרט, בעקבות מיעוט המחקרים בנושא.

    ad

    עבודות נוספות בנושא:

    חיפוש מתקדם


    חפש ב: