הטיות בקבלת החלטות פנסיוניות
תוכן עניינים
מבוא 2
החיסכון הפנסיוני 4
חיסכון פנסיוני בישראל 6
הרפורמה בשוק החיסכון הפנסיוני 7
הפיקוח על סיכון ההשקעה בחיסכון הפנסיוני 9
קבלת החלטות פנסיוניות והטיות בקבלת החלטות פנסיוניות 11
ביבליוגרפיה 14
מבוא
בעשורים האחרונים ישנן תמורות כלכליות וחברתיות שונות המאיימות על החיסכון הפנסיוני. כך ניתן לראות, כי החיסכון הפנסיוני של עמיתי הפנסיה בישראל חשופים ללא מעט סיכונים המאיימים לשחוק את הכנסתם לאחר הפרישה ולהביא לגידול באי-השוויון ביניהם. ההתארכות המתמשכת בתוחלת החיים שוחקת באופן עקבי ודי קבוע את קצבאות הפנסיה של המבוטחים, מכיוון שעם העלייה בתוחלת החיים, החיסכון הפנסיוני שנצבר במהלך תקופת העבודה צריך להתחלק על תקופת פרישה ארוכה יותר (לעיתים אפילו עשור נוסף של חיים בריאים). בנוסף, הגדלת החשיפה של החיסכון הפנסיוני לאי-הודאות בשוק ההון בשילוב הריביות הנמוכות הנהוגות בעולם המערבי בעשור האחרון כמו גם בישראל, עלולות לסכן את קצב צבירת הנכסים בתקופת החיסכון ולהפחית בשיעור ניכר את קצבת הפנסיה ליום שאחרי. בנוסף לכך, גם הירידה בביטחון התעסוקתי עשויה להפחית את מספר השנים בהן העובד מתמיד בחיסכון הפנסיוני ולהקטין את קצב צבירת הנכסים שלו (ספיבק, צמח וכרמל, 2017).
במהלך שלושים השנים האחרונות, פקדו את מערכות הפנסיה בכל העולם המערבי משברים קשים, מה שהוביל לביצוע של שינויים ורפורמות יסודיות רבות. המשברים, שהמומחים צפו אותם שנים רבות מראש, נבעו מגורמים דמוגרפיים וכלכליים הנעוצים בתהליכים ארוכי טווח, בין היתר בעלייה בתוחלת החיים וירידה בילודה (במדינות ה-OECD ולא בישראל) וכירידה בקצב הצמיחה מאז אמצע שנות ה-70. בחלק משמעותי מהרפורמות, האחריות לקבלת החלטות באשר לחיסכון לפנסיה הועברה מהמדינה והקרן אל העובדים. מדינת ישראל היא חלק מאותן מדינות אשר העבירו את האחריות על העובדים. כיום כל עובד נדרש להחליט מה תהיה קרן הפנסיה שלו ובאיזה מסלול לבחור, ובאחריותו לעקוב אחר ביצועי הקרן בשוק ההון ולפקח על דמי הניהול הנגבים ממנו. השינויים הללו התרחשו במסגרת תהליך הפרטת קרנות הפנסיה והעברתן מבעלות ההסתדרות, שהיא גוף ציבורי, לבעלות חברות ביטוח, השייכות למגזר הפרטי (ספיבק, 2013). אולם לעובדה שהאחריות על החיסכון עברה מהמדינה אל החוסכים, מגלמת בחובה גם לא מעט סיכונים ומצריכה מנגנוני פיקוח שונים על המוסדיים.
המודלים הכלכליים המסורתיים המתארים הרגלי צריכה וחיסכון על פני מהלך החיים גורסים, כי פרטים לווים או חוסכים באופן שיאפשר להם צריכה יציבה על פני זמן. על פי מודלים אלו ההנחה היא, כי משך החיים ידוע מראש, וכך הם נמנעים מלעסוק באתגר החיסכון הפנסיוני. ככלל, בתקופה בה הפרטים עובדים, הם יחסכו לקראת תקופת הגמלאות. בפועל, רבים מתקשים לחסוך לתקופת הפרישה, ולכן מדינות רבות כופות על האזרחים חיסכון לעת פרישה (מנחם-כרמי וקמחי, 2018). גם מדינת ישראל קיבלה החלטה לפני כעשור וחצי וחייבה את כלל העובדים במשק להפריש כספים לפנסיה. אולם השילוב של הפרטת מערכת הפנסיה לצד מודלים בתחום ההתנהגות הכלכלית מצביעים על כך, שלמרות הפיקוח ההדוק על החסכונות הפנסיונים, קיים חשש אצל ציבורים רבים באשר לכספים המופקדים מידי חודש אצל המוסדיים, מה שעלול להוביל להחלטות פחות טובות של ציבור החוסכים באשר להפרשות כספים לתוכניות פנסיה שונות, כך שהם יקבלו בתום התקופה פחות הכנסה ממה שציפו לה. על פי טברסקי וכהנמן (Tversky & Kahneman, 1981; בתוך: לייזר וכרמל, 2012) אנשים מקבלים החלטות המושפעות ממגוון רחב של סיבות, בין היתר הטיות קוגניטיביות, שנאת סיכון ועוד, ולא בהכרח מהתועלת הכספית הצפויה להם בעקבות ההחלטה. כאשר אנו עוסקים בסוגיות של חיסכון פנסיוני, קיימות מספר תופעות אשר חשוב לעמוד עליהן (לייזר וכרמל, 2012). עבודה זו היא עבודה עיונית שעוסקת בסוגיות ההטיות בהקשר פנסיוני, כלומר בשיקולים שעולים אצל הפרט בכל הנוגע להשקעות בחיסכון פנסיוני ובהטיות שהשיקולים הללו עשויים להוביל אליהן. העבודה מתמקדת בפרספקטיבה של הכלכלה ההתנהגותית ומבקשת לבחון אילו הטיות עשויות לבוא לידי ביטוי בקבלת ההחלטות של הפרט בכל הנוגע לחיסכון פנסיוני שלו.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
