היבטים משפטיים של מדיניות קליטת העולים מאתיופיה בישראל

היבטים משפטיים של מדיניות קליטת העולים מאתיופיה בישראל
 
תוכן עניינים

מבוא 2
קליטת העולים החדשים למדינת ישראל 3
קליטה ישירה אל מול מרכזי הקליטה – תיאור הבעיה 3
עליות ממרוקו וארצות ערב 7
עליות ברה"מ לשעבר 9
האם מדיניות קליטת עולי אתיופיה עומדת בעקרונות המשפט המנהלי? 11
פרסום 11
אפליה 12
מידתיות וסבירות 14
שוויון הזדמנויות, חופש הבחירה וחופש הביטוי 15
גיאוגרפיה משפטית וחלוקת המרחב 17
גיאוגרפיה משפטית- סרי לנקה 19
גיאוגרפיה משפטית- חינוך כדרך לפתרון העוני ושכבות מוחלשות 20
קליטת מהגרים במדינות אירופה בהשוואה לישראל 23
סיכום 27
ביבליוגרפיה 29

מבוא
בישראל חיים כיום כ-140,000 בני העדה האתיופית, כמחציתם הינם עולים חדשים. בעבודה זו נעסוק בהפליה הבלתי מוצדקת ובמדיניות השונה כלפי התיישבות של אוכלוסיות הגירה שונות בחברה הישראלית, תוך התמקדות באוכלוסיה האתיופית. המדינה משקיעה כספים ומשאבים לא מעטים מדי שנה לכדי לשלב את עולי אתיופיה בחברה הישראלית ולשפר את קליטתם בארץ. עיקר ההשקעה היא, בין היתר, בתחומי הדיור. נתמקד במדיניות הקצאת דיור והתיישבות של העלייה מאתיופיה ונשווה אותה למדיניות העלייה והקליטה כלפי עולים ממדינות צפון אמריקה, אירופה ומדינות ברית המועצות לשעבר. מטרת עבודה זו היא לבחון האם מדיניות הקליטה שנקטה ישראל כלפי העולים מאתיופיה עומדת בעקרונות המשפט המנהלי, ולבחון את השפעת המדיניות על העולים החדשים מהקהילה האתיופית.
על אף שמצבם של בני העדה האתיופית בישראל השתפר עם חלוף השנים, עדיין ישנם פערים עצומים בינם לבין כלל החברה הישראלית. מורת הרוח וחוסר שביעות רצונם של בני העדה מאופן התמודדותה של המדינה עם הפערים החלה להשמע באחרונה ולהתבטא במחאה ציבורית.
יוצאי אתיופיה פתחו במחאה בהפגנות נגד גילויי גזענות כלפיהם בשנים 2016-2015. סמלי המחאה היו אלימות המשטרה כלפי בני העדה, אך בין היתר, מחו בני העדה על היחס הגזעני והמפלה כלפיהם מצד המדינה. החלטות שגויות של הממשלה, וכתוצאה מהן יצירת מדיניות מפלה – היו גם גורם חשוב שעורר בקרב יוצאי אתיופיה תחושת זרות, חוסר אמון וכעס כלפי מוסדות המדינה.