המלחמה הקרה – מדוע ארה"ב לא הפעילה את מלוא עוצמתה מול ברה"מ וניהלה "מלחמה מוגבלת" וארוכת שנים?

המלחמה הקרה

מנחה:

מגיש:

תוכן עניינים

מבוא 2
חלק א' - חלק תיאורטי 4
חלק ב' - חלק אמפירי 9
סיכום ומסקנות 14
ביבליוגרפיה 18

מבוא
'מלחמה קרה', הינו מונח המציין עוינות בין מדינות, הבא לידי ביטוי בתחומים רבים כגון: כלכלה, אידיאולוגיה ופוליטיקה, אך עוינות זו נעצרת על סף "המלחמה החמה", כלומר מלחמה שהשימוש בה הוא בנשק חם. השימוש במושג בה לתאר את מסכת היחסים ששררה בין ארה"ב ומדינות הגוש המערבי-דמוקרטי, לבין בריה"מ ומדינות הגוש המזרחי-קומוניסטי. המלחמה הקרה חילקה את העולם בין שני גושים אלו.
במהלך שנות ה-50 של המאה הקודמת, התפשטה מלחמה הקרה למזרח הרחוק, למזה"ת ואף לאפריקה ולאמריקה הלטינית. באזורים אלו המאבק אף התדרדר לכדי התנגשויות צבאיות ומלחמות מקומיות. העוינות בין שני הגושים הלכה וגברה ובאה לידי ביטוי באי-שיתוף פעולה מדיני וכלכלי, תחרות על אזורי השפעה שונים בעולם, מתחים אידיאולוגיים, פיתוח מנגנוני ביון מסועפים ובעיקר – ב"מאזן האימה" (תחרות סביב פיתוח ושכלול אמצעי לחימה גרעיניים).
המלחמה הקרה כך הייתה לתופעה הגאו-פוליטית המרכזית שעיצבה את מערכת היחסים הבינלאומית במחצית השנייה של המאה העשרים, והיא השפיעה באופן עקיף גם על התפתחויות טכנולוגיות, כלכליות, תרבותיות וחברתיות במהלך המאה ה-20 הן בארה"ב והן בברה"מ. המלחמה הקרה הסתיימה עם נפילת הגוש הקומוניסטי והתפרקות ברה"מ בראשית שנות התשעים של המאה הקודמת. המאבק העולמי בין ארה"ב לברה"מ, החל מסיום מלחמת העולם השנייה ועד לקריסתה של ברה"מ ב-1991, ונקרא "המלחמה הקרה", עפ"י הצעתו באפריל 1947 של הבנקאי האמריקאי ברנארד ברוך (Bernard Baruch). העימות היה לא רק בין שתי מעצמות-העל, אלא כלל את המדינות החשובות בעולם שפוצלו לשני גושים - המערבי והמזרחי. היה זה עימות כולל בכל התחומים – צבאי (מרוץ חימוש קונבנציונלי וגרעיני), אידיאולוגי (פלורליזם ודמוקרטיה מול טוטליטריזם וקומוניזם), כלכלי (קפיטליזם מול סוציאליזם) ופוליטי (מאבק על השפעה ושליטה בעולם). המלחמה הקרה החריפה את המתיחות העולמית ויצרה איום מתמיד על שלום האנושות Maraniss, 2003)).
היא החלה באירופה, שבה התנהלה ללא קרבות ונפגעים, אך משנות ה-50 התערבו מעצמות-העל במלחמות אזוריות רבות בכל פינה בכדור הארץ, בעיקר באסיה ובאפריקה, שבהן נהרגו עשרות אלפי אנשים. עם זאת, רק בזכות המלחמה הקרה נשמר מאזן של אימה גרעינית בין המעצמות הגדולות, שמנע את פרוץ המלחמה העולמית השלישית.

יסודותיה של המלחמה הקרה הם אידיאולוגיים והעימות בין ארה"ב וברה"מ נסוב בעיקר סביב תפיסת העולם הקפיטליסטית מחד והסוציאליסטית מאידך. המתח בין המעצמות החל כבר עם המהפכה הבולשביקית והגיע לשיאו במהלך ובעיקר לאחר מלחמת העולם השנייה, שחילקה למעשה את מרבית העולם בין הגוש המזרחי והגוש המערבי. 45 השנים בין מלחמת העולם השנייה והטלת פצצת האטום לנפילת בריה"מ התעצבו תחת עננתה של המלחמה הקרה בין שתי מעצמות על אלו. ניתן לחלק את התקופה הזו לשני חלקים עיקריים: עד ואחרי ראשית שנות ה-70. אמנם לחימה של ממש לא הייתה שם, אבל לאורך כל הזמן היה העולם תחת הידיעה שמלחמה שכזאת עלולה לפרוץ בכל רגע.
ייחודה של המלחמה הקרה היה שמבחינה אובייקטיבית לא הייתה סכנה מידית למלחמת עולם מאחר ושתי המעצמות הסכימו עם חלוקת הכוח העולמית לאחר מלחמת העולם השנייה. רק מדינות הפוסט-קולוניאליות נותרו מדינות חיכוך, אך גם שם בסופו של דבר נשמרה יציבות. שתי המעצמות לא נקטו שום פעולה כדי להרחיב את שליטתן ונשמר מאזן של יציבות.
מתום מלחמת העולם השנייה עד אמצע שנות ה-70 בהן נכנסה המערכת הבינלאומית לתקופה נוספת של משבר כלכלי ופוליטי מתמשך, החזיק מעמד הסכם שבשתיקה זה: כל צד סמך על מתינותו של הצד האחר ועל אי רצונו להיכנס למערכה שכזאת. יתרה מכך, אף צד לא התכוון להפעיל נשק גרעיני, אך שניהם השתמשו בו לצרכי פוליטיקה פנימית מתוך ביטחון שגם הצד השני לא רצה בכך.
בפרק הראשון של עבודה זו, אציג מספר מושגי מפתח חשובים שישמשו לי כנדבכים עבור הפרק השני שבו אנתח את המלחמה על פי גישות ותאוריות שונות. בפרק השני, פרק ניתוח המלחמה, איעזר בגישה הריאליסטית לניתוח העצמה ולהבנתה. בפרק הסיכום אחזור על ממצאי העבודה ואבדוק את השערת המחקר.
שאלת המחקר: מדוע ארה"ב לא הפעילה את מלוא עוצמתה מול ברה"מ וניהלה "מלחמה מוגבלת" וארוכת שנים?
השערת המחקר: מדיניות ניהול המלחמה מצד הממשל האמריקאי מעיד על ראייתו את המלחמה הקרה כמלחמה מוגבלת. כלומר, מהלכי מלחמת זו תואמים את ההגדרות התיאוריות של המלחמה המוגבלת, ובדגש להגבלות הנגזרות מההגבלות במטרות המדיניות של המלחמה (כפי שהוגדרו בידי הממשל האמריקאי לאורך שנות המלחמה).
ניתוח האסטרטגיה הצבאית של העימות המוגבל ברמה הכוללת, תוך בחינת המלחמה הקרה כמקרה משפיע על הזירה הבינלאומית, יאפשר בחינה של יעילותה הטקטית של לוחמה מסוג זה בסכסוכים נמוכי עצימות, הלכה ומעשה כאחד, ומכאן חשיבותו.