מבוא 3
סקירת ספרות 6
תרומה לקהילה 6
אסטרטגיה עסקית 7
המניעים של ארגונים כלכליים לעסוק בתרומה קהילתית 8
מודלים של שותפות עסקית קהילתית - תחומי פעילות 11
השערות המחקר 13
מודל המחקר 13
שיטה 14
כלי המחקר 14
אוכלוסיית המחקר 14
הליך המחקר 15
תוצאות 16
דיון ומסקנות 22
ביבליוגרפיה 23
כיום קיימת מגמה עולמית של תמיכת ארגונים עסקיים בתרומה הקהילתית. תופעה זו נקראת גם "אחריות חברתית של עסקים כלפי הקהילה" (social responsibility corporate). אחריות חברתית זו מוגדרת כחובתו של ארגון כלפיי החברה והיא כוללת: שמירה על היחסים עם הקהילה, תרומות ותמיכה כלכלית, תרומה לאידיאלים הומניסטיים כמו מתן שיווין במקום העבודה, הבעת מחויבות סביבתית, מחיר הוגן ובטיחות הצרכנים (דוידסון 1994, אצל נוטמן- שוורץ וגדות, 2005). לעומת זאת, הגדרה אחרת טוענת ש"התנהגות של ארגון מוגדרת כבעלת אחריות חברתית רק כשהפעילות החברתית היא חלק אינטגרלי ממטרות הארגון, מיעדיו, מהאסטרטגיות שלו, מתרבותו ומתהליך קבלת ההחלטות שלו (Embley, 1998; Mor-Barak, 2000 אצל נוטמן- שוורץ וגדות, 2005). תופעה זו, התפתחה כתוצאה מהיתרונות הדדיים שלה הן לקהילה והן לארגונים הכלכליים.
קיימים יתרונות רבים לקהילה כתוצאה מתמיכת ארגונים פרטיים. כיום, רוב הפעילות הקהילתית נמצאת במגזר השלישי (ארגונים ללא מטרות רווח שאינם חלק ממוסדות המדינה) וכוללת ארגוני צדקה, ארגונים חברתיים, עמותות וקרנות ( Evans 2011אצל Bingham & Walters, 2013). רוב המימון של ארגוני מגזר שלישי הוא מכספי המדינה. יחד עם זאת, ארגוני מגזר שלישי חווים אי יציבות כלכלית מאחר והם נשענים על מימון ממשלתי המשתנה עם תנודות פוליטיות (Hodge & Piccolo, 2005 אצל 2013.(Bingham & Walters, כתוצאה מכך, ארגוני מגזר שלישי רבים מוצאים דרכים חלופיות ליצירת יציבות כלכלית על ידי פנייה לתרומות של אנשים פרטיים ושותפויות עם המגזר הפרטי- עסקי (Crittenden, 2000; Struthers, 2004; Doherty & Murray, 2007 אצל Bingham & Walters, 2013). כמו כן, מחקר בתחום מציג את ההשפעה הרבה שיש לתרומה בקהילה של ארגונים כלכליים לחיזוק אוכלוסיות מוחלשות בקהילה ולסולידריות החברתית (Bingham & Walters, 2013).
המטרה המרכזית של חברות עסקיות היא עשיית רווחים. יחד עם זאת, קיימים יתרונות רבים לחברות עסקיות לשלב פעילויות קהילתיות באסטרטגיה העסקית שלהן. כך למשל, מחקר בתחום הסביר את תחילת ההתעניינות של ארגונים כלכליים בתרומה לקהילה. על פי המחקר, המגמה החלה משינויים מדיניים שכללו צמצום בהתערבות הממשלתית בכלכלה החופשית. כתוצאה מכך, מספר הארגונים הפרטיים בחברה עלה וכך גם התגברה התחרות ביניהם. תחרות זו כללה התמקדות בשמירה על ההון האנושי (כדי שלא יעברו לארגונים אחרים), יצירת מוקד משיכה של עובדים לארגון וגיוס של תמיכת הציבור לארגון ולמוצריו (Besser, 1998; Besser & Milier, 2001; Turban & Greeing, 1997 אצל נוטמן- שוורץ וגדות, 2005). לכן, העלייה במספר הארגונים הפרטיים והתגברות התחרות הביאו לכך שארגונים רבים יתמקדו ביצירת אסטרטגיה עסקית חדשה הכוללת השגת יתרונות תחרותיים בסביבה משתנה. יתרון תחרותי קיים "כאשר חברה יוצרת ערך עבור לקוחותיה בדרך שלא מתבצעת על ידי מתחרותיה" ( Barney, 1991 אצל Kim, Jeon, Jung, Lu & Jones, 2011). מחקרים בתחום מציגים כיצד חברות עסקיות יכולות להתמודד עם תחרות זאת על ידי שמירה על הון אנושי, יצירת אטרקטיביות ארגונית, גיוס תמיכת הציבור ולהביא להשגת היתרון התחרותי. על פי מחקר בתחום, אחת מהדרכים ליצור שותפות בין ארגונים כלכלים לארגונים בקהילה היא על ידי עידוד ותמיכת עובדים להתנדב ולקחת חלק בקהילה (Tschirhart & Claire, 2008 אצלPajo & Lee, 2011 ). התמיכה והעידוד של ארגונים באה לידי ביטוי באמצעות אסטרטגיה עסקית המשלבת תכניות התנדבות הכוללות הקצאת זמן להתנדבות, מציאת מקום התנדבות ועוד (Benjamin, 2011 אצלPajo & Lee, 2011 ). אחת הסיבות להפעלת תכניות ההתנדבות מתקשרת להעדפת עובדים לעבוד בארגון בעל אזרחות טובה. מחקר נוסף, מצא קשר חיובי בין הימצאות של תכניות אלה לבין מוטיבציה גבוהה של עובדים ושביעות רצון גבוהה שלהם מהארגון Pajo & Lee, 2011)). כמו כן, מחקר אחר בתחום ההתנהגות הארגונית מצא כי שביעות רצון גבוהה של עובדים היא בעלת ערך כלכלי לארגון- תפוקות גבוהות יותר ותחלופת עובדים נמוכה יותר (צמצום בעלויות גיוס) ((Ramlall, 2012. מחקר אחר מוסיף שהפעילות הקהילתית מגבשת את החברה ומגבירה את תחושת השייכות של העובדים (רייכל ואחרים, 200 אצל שוורץ- נוטמן וגדות 2005). משילוב ממצאי המחקרים ניתן לומר כי קיימות משמעויות כלכליות למעורבות עובדים בקהילה בחסות הארגון (רווחים כלכליים) וליעילות ארגונית. כלומר, תכניות אלה מסייעות להתמודד עם התחרות בין העסקית, מעלות את שביעות הרצון של העובדים ובכך תורמות לביצועים גבוהים יותר וחיסכון בעלויות גיוס כתוצאה משימור עובדים.
מחקרים בספרות מצאו כי קיימים גם מניעים תדמיתיים וקידום יחסי ציבור בפעילויות הקהילתיות של ארגונים המעורבים בקהילה. כך לדוגמא, מחקר בתחום מצא כי חברות כלכליות רבות תופסות את המעורבות הקהילתית כחלק מהאסטרטגיה השיווקית שלהם. אסטרטגיה זו כוללת יצירת מערכת יחסים ארוכה עם הקהילה מתוך הנחה כי יצירת שותפות לטווח הארוך היא בעלת יתרונות רבים הכוללים את הגדלת הלגיטימציה של הארגון, שיפור תדמית ומוניטין גבוה כלפיי חוץ (Varadarajan et al. אצל Bingham & Walters, 2013). מחקר נוסף מחזק טענות אלה ומסביר כי קיים קשר חיובי בין מעורבות בקהילה של ארגון לבין פרסום הארגון כלפיי חוץ, מוניטין גבוה ואטרקטיביות ארגונית (Turban & Greening, 1997 אצל Pajo & Lee, 2011). מחקר נוסף מרחיב שמעורבות בקהילה מעלה את התדמית של הארגון ואת המוכנות של הקהילה לקבל יותר בהבנה את קיומם של מפגעים שונים כתוצאה מפעילות הארגון (רעש, זיהום אוויר וכולי). כך, הארגונים זוכים למעין "שקט תעשייתי" לקדם את התוכניות שלהן ללא חשש מתגובת האוכלוסייה סביבם. בנוסף, המעורבת בקהילה תורמת לארגון לקבל תמיכה מרשויות ממשלתיות ובכך תורמת להם להיות יותר נגישים למוקדי כוח ולגופים המקבלים החלטות (שוורץ- נוטמן וגדות 2005). מחקר אחר בתחום, מראה כי קיומם של תכניות התנדבות בארגונים מסייע גם במשיכת מועמדים לעבודה בארגון כתוצאה מתדמית חיובית. כלומר, קיומם של תכנית התנדבות בארגון זה אחד מהשיקולים הבולטים של צעירים רבים (18-26) בבחירת מקום עבודה (Gurchiek, 2007; cited in Booth et al., 2009 אצל Pajo & Lee, 2011). כמו כן מחקר אחר (Loza, 2004) מחזק ממצאים אלה וטוען שהשותפות בין הארגון לבין הקהילה יוצרת מחויבות חברתית המטיבה עם האסטרטגיה העסקית של הארגון. המחקר מראה כי שותפויות אלה כרוכות ביתרונות רבים התומכים במטרות הארגון ובמגוון רחב של פונקציות עסקיות. דוגמאות- שיווק (קידום מכירות, בניית מותג, הכרה ומוניטין), משאבי אנוש (שיפור מורל צוות, פיתוח ניהול והדרכה ובניית כישורי עבודת צוות, עניינים ציבוריים (דיאלוג והתייעצות בדעות לאומיות) ויחסי ציבור. האסטרטגיה העסקית כוללת מציאת דרכים חדשות שבו ניתן ליישר אינטרסים עסקיים עם אינטרסים של הקהילה כך שנוצר מצב של "Win Win" (מרכז לענייני תאגידים, 2000 אצל (Loza, 2004).
קיימים גם מניעים נוספים למעורבות של ארגונים כלכליים בתרומה לקהילה. כך לדוגמא, ארגונים אלה זוכים להרחבת התמיכה הממשלתית (רגולציה) (Varadarajan et al. אצל Bingham & Walters, 2013). מחקר אחר מרחיב ממצא זה וטוען שמעורבות בקהילה עשויה ליצור נגישות למוקדי כוח ולגופים מקבלי החלטות. כמו כן, ארגונים אלה נהנים מזיכויי מס בעקבות תרומתם לקהילה (שוורץ- נוטמן וגדות 2005). מניעים נוספים- ארגונים המעורבים בקהילה זוכים לחשיפת שווקים וקהלי יעד חדשים, פיתוח של טכנולוגיות ומוצרים חדשים, חשיפה לגורמים פוליטיים וציבוריים התורמים לקידום הארגון. בנוסף, המעורבות הקהילתית מעניקה תחושת סיפוק אישית, גאווה, נאמנות לעסק והערכה מצד לקוחות הארגון (שוורץ- נוטמן וגדות 2005).
המגמה של תמיכת ארגונים בקהילה באה לידי ביטוי בדוגמאות שונות בעולם העסקי. כך למשל, ניתן להסביר את התפתחות ענף הכדורגל באנגליה באמצעות תמיכה של אנשי עסקים, רכישות קבוצות כדורגל, הקמת "הפרמייר ליג".כמו כן, ניתן לראות מגמה זו גם בספורט הישראלי, רכישת קבוצות כדורגל שעומדות בפניי פירוק וניתנת חסויות ספורט (דוגמא של איש העסקים יעקב שחר וקבוצת הכדורגל "מכבי חיפה") (רובין, 2008). דוגמא נוספת של תמיכה ארגונים כלכלים בקהילה היא של חברת "כימיקלים לישראל" התורמת לקהילה באמצעות פעילויות שונות בחברה. בנוסף, חברת האופנה הבינלאומית "H&M" תורמת לקהילה באמצעות ניקוי מתקני מים, תברואה בטוחה והיגיינה במדינות נחשלות. בנוסף, החברה הקימה את המפעלים שלה במדינות נחשלות וזאת על מנת לספק מקומות עבודה ובכך לתרום לאיכות חייהם של אנשים במדינות אלה (נלקח מתוך האתר הרשמי של H&M). דוגמאות נוספות ניתן לראות בתחום החינוך- תמיכה בסטודנטים מזרחיים משכונות שיקום ועיירות פיתוח על ידי אנשי עסקים ישראלים (שמעוני, 2010). על אף, היתרונות הרבים של תמיכת ארגונים בקהילה, ניתן לראות כי לעיתים קיימות גם בעיות אתיות הכרוכות בפעילויות אלה המתקשרות למניעים של אסטרטגיה עסקית.
לאור כל האמור לעיל, ניתן לומר כי בעולם התפתחה מגמה של תמיכת ארגונים עסקיים בקהילה. מחקרים בתחום בחנו מגמה זו והציגו את היתרונות הרבים שלה לשיפור איכות החיים של אוכלוסיות שונות בחברה. יחד עם זאת, על מנת להבין את התפתחות התופעה יש לחקור גם את המניעים של החברות העסקיות לשלב מעורבות קהילתית כחלק מהאסטרטגיה העסקית שלהן וזאת על אף שהמטרות המרכזיות שלהן הן עשיית רווחים. מחקרים רבים בעולם התמקדו בחקר מניעים אלה במדינות שונות. יחד עם זאת, קיים חוסר במחקרים הבוחנים מניעים אלה בקרב חברות כלכליות בישראל. לכן, במחקר זה אני מעוניין לחקור את המניעים של המגזר העסקי בישראל לשלב פעילויות חברתיות כחלק מהאסטרטגיה העסקית שלהן. אני סבור כי מחקר זה משמעותי להעלאת המודעות לחשיבות של תרומה לקהילה מצד ארגונים כלכליים בישראל. הצגת המניעים של חברות ישראליות והצגת היתרונות הרבים של תרומה לקהילה הן לארגון והן לחברה כולה עשויים לעורר מוטיבציה מצד ארגונים נוספים בישראל לתרום לקהילה ובכך להביא לשיפור באיכות החיים של אוכלוסיות שונות בקהילה.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
