תחומים

צריכים עבודה מותאמת אישית?

השאירו פרטים ויחזרו אליכם:




    הקונפליקט שבין אימהות לבין קריירה

    תחום / תואר: ,
    מחיר: 350.00₪
    מספר מילים: 4035
    מספר מקורות: 27
    סוג הקובץ: docx
    שנת הגשה: 2019
    סוג העבודה: סקירת ספרות
    להורדת העבודה
    הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את העבודה במייל

    תקציר העבודה

    הקונפליקט שבין אימהות לבין קריירה

    תוכן עניינים

    סקירת ספרות 2
    נשים וקריירה 2
    רקע 2
    מצב הנשים בשוק התעסוקה 3
    הגורמים ליציאת נשים לשוק העבודה 5
    החוויה האימהית 6
    הורות וקריירה 7
    הקונפליקט שבין הורות וקריירה 10
    ביבליוגרפיה 12

    סקירת ספרות
    נשים וקריירה
    רקע
    הדיון שעוסק ביציאה של נשים לעבודה, קשור במידה רבה לאתוס המבדיל בין הספרה הפרטית המזוהה עם הפמיניזם, שבין הספרה הציבורית אשר מזוהה עם הגבריות (Lachover, 2014). למעשה, כמעט באופן מסורתי, שיעורי ההשתתפות של נשים בכוח העבודה בישראל ובעולם היו נמוכים במשך שנים רבות משיעורי ההשתתפות של גברים. הסיבות לכך הן רבות ומגוונות, והם בעיקר נוגעות לתפיסות בדבר חלוקת התפקידים המגדרית במרחב המשפחתי ובמרחב הציבורי, אפליית מעסיקים בלתי פורמליות ותפיסות תרבותיות (מזרחי סימון, 2015).
    לאורך רוב שנות ההיסטוריה גברים ונשים חילקו ביניהם בצורה שווה את מטלות הקיום הכלכלי. מתחילת המאה ה-20, לאחר המהפכה התעשייתית ובעקבותיה, אחוז הנשים בשוק העבודה הולך וגדל. בתחילה, הרכבו של כוח העבודה הנשי היה נשים צעירות, בעיקר רווקות ונשים מבוגרות שילדיהן כבר גדלו. אולם בשלושת העשורים האחרונים קבוצת האימהות מהווה את מרבית כוח העבודה הנשי (שטייר, 2005). חשוב לציין כי נשים העובדות רק בבית אינן מוכרות כעובדות, האו"ם תמחר כבר לפני למעלה משני עשורים את עבודת האישה בבית השווה לשישה עשר טריליון דולר בשנה (תמיר, 2007) ומאז כאמור המספרים עוד גדולים הרבה יותר. בשנת 2012, פורסם בדו"ח של ה-OECD, כי אמנם שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה בקרב נשים גדול מבעבר, אולם עדיין קיימים לא מעט פערים מגדריים אחרים במאפייני העבודה, כצו לדוגמה קושי במציאת עבודה ראשונה, השתכרות נמוכה יותר מזו של הגברים, ובעיקר נוטות לעבוד במשרות חלקיות או במשרות המוגדרות כ"משרות נשיות" (מזרחי סימון, 2015). בנוסף, מחקרים שונים מראים, כי לנשים יש סיכוי גבוה יותר מזה של גברים, להגיע למשרות ללא מוצא, קרי ללא יכולת להתקדם (דוברין, 2012).
    את התפיסה החברתית בנוגע להשתלבותן של נשים באופן כללי בשוק העבודה ואימהות בפרט, ניתן לראות בדבריו של ראש הממשלה דוד בן גוריון, כבר בשנת 1949, בדיון על מקומה של האישה במדינה החדשה שבה קבע, כי הייעוד הראשון והמיוחד של האישה הוא האימהות, לצד זכויות ושוויון מגדרי. הדברים של בן גוריון נותנים ביטוי לאותו מתח בסיסי שאפיין את הדיון בעקרון השוויון על בסיס מין, כלומר מצד אחד הביעה מדינת ישראל מחויבות פורמלית לקידום עקרון השוויון בין המינים ואילו מהצד האחר השיח הגלוי היה סוגית האימהות הנשית (רימלט, 2010). חשוב לציין, כי נשים תמיד היו חלק ממעגל העבודה עוד בטרם הוקמה המדינה, קרי בתקופת הישוב, ובהמשך גם בתקופות מאוחות יותר, ולצד העובדה שהחברה הישראלית נחשבת לחברה שבה הילודה היא גבוה יחסית למדינות המפותחות (Lachover, 2014).
    על מנת לקדם את השוויון המגדרי (בין נשים וגברים), חוקק בשנת 2008 החוק לעידוד של שילובן וקידומן של נשים בעבודה ושל התאמת מקומות עבודה לנשים, תשס"ח-2008. החוק נועד לטפח מודעות ציבורית לקידום ושינוי של התרבות העסקית, לעודד התאמה של מקומות עבודה ושל נוהלי עבודה להורות בכלל ולנשים בפרט וכן לעודד קידומן ושילובן של נשים במקומות עבודה ובכלל זה גם הגדלת מספר הנשים המועסקות בעמדות ניהול, שילוב נשים בתעסוקה מקבוצות אוכלוסייה המתקשות להשתלב במקומות עבודה ושיפור תנאי ההעסקה של נשים והתגמול עבור עבודתן (מזרחי סימון, 2015).

    עבודות נוספות בנושא:

    חיפוש מתקדם


    חפש ב: