הקשר בין התעמרות לבין סולידריות בארגון בהשוואה מגדרית

הקשר בין התעמרות לבין סולידריות בארגון בהשוואה מגדרית

תוכן עניינים

תקציר 2
מבוא 3
סקירה ספרותית 5
סולידריות ארגונית – Organizational Solidarity 5
התעמרות – Incivility 7
הקשר בין סולידריות ארגונית והתעמרות בבחינה מגדרית 8
מודל המחקר 10
שיטה 11
תוצאות 13
דיון 17
ביבליוגרפיה 19
נספחים 21

תקציר
בשנים האחרונות התרחב הדיון בקשר להתעמרות בתוך ארגונים, כאשר יש לכך השפעה רחבה על ההתנהלות בארגון וסולידריות המועסקים.
העבודה הנוכחית בחנה את הקשר בין התעמרות לסולידריות, תוך חלוקת הסולידריות לשתי תתי קבוצות: סולידריות אנכית וסולידריות אופקית. כמו כן, נחקרו הבדלים מגדריים בנושא סולידריות. מתודה של המחקר הנה כמותנית, נעשה שימוש בשאלון בו על המשיבים היה להביע את מידת הסכמתם על היגדים המתייחסים לתדירות התעמרות כלפיהם ולמידת הסולידריות שלהם. במחקר השתתפו 60 נבדקים, כאשר מתוכם %47 גברים ו- 53.3% נשים.
השערות המחקר הן שיימצא קשר חיובי מובהק בין התעמרות לסולידריות אנכית ובין התעמרות לסולידריות אופקית. כמו כן, סולידריות אנכית וסולידריות אופקית תהיינה גבוהות יותר בקרב נשים לעומת גברים.
מניתוח ממצאי המחקר עולה, כי ההשערה הראשונה שיימצא קשר מובהק בין התעמרות לסולידריות אופקית וסולידריות אנכית, לא אוששה (r=0.293) .
עוד עולה מניתוח ממצאי המחקר, כי ההשערה השנייה שיימצא הבדל מגדרי במידת הסולידריות, כך שבקרב נשים מידת הסולידריות האופקית ומידת הסולידריות האנכית גבוהה יותר מבקרב גברים. ההשערה אוששה (p<0.001). נמצאו הבדלים מובהקים בין גברים לנשים, כאשר נשים מביעות סולידריות רבה יותר מגברים סיבה אפשרית לחוסר מציאת קשר בין התעמרות לסולידריות הנה בכך שמרבית הנדגמים אינם חשים עצמם קורבנות ההתעמרות.

מבוא
סביבת העבודה השתנתה מהותית במאה השנים האחרונות. מקומות עבודה כיום משקיעים משאבים כלכליים רבים בלנסות ליצור סביבת עבודה ידידותית וחיובית. הדבר מתבטא בשינויים בתנאים הבריאותיים הפיזיים, השקעה ביצירת מרקם חברתי יציב, קידום זכויות של אוכלוסיות בעבודה אשר חוו קיפוח בעבר ועוד פרמטרים נוספים (רוגובסקי, 2003: 13). שינויים אלה מתבססים על ההנחה כי ככל שהעובדים ירגישו קשר חזק יותר לארגון – כך הארגון יתנהל בצורה יעילה יותר ולבסוף יניב רווחים גבוהים יותר (Cramm et al. 2012: 527). על מנת להמשיך ולשפר את תנאי העבודה, יש צורך מתמשך בהבנה עמוקה יותר של הדינמיקה הפנים-ארגונית על שלל רבדיה. דינמיקה היא נושא אשר נחקר רבות בשנים האחרונות. אחד המאפיינים הבולטים בארגון המודרני הוא מידת המשקל של העובדים בהצלחת הארגון ועמידתו ביעדים, בניגוד לארגונים ההיררכיים הקלאסיים (Sanders & Emmerik, 2004: 351 ).
פרמטר אחד אשר נמצא קשור לרמת יעילותו של ארגון הוא הסולידריות בין העובדים בארגון. סולידריות הינה מצב בו עובד אשר מרגיש חיבור רגשי לקבוצה מסוימת, מפגין התנהגות מסוימת כלפי הקבוצה. מטרת ההתנהגות הינה להטיב עם אותה קבוצה, גם במידה והדבר לא מטיב עם העובד עצמו (שם:352). התנהגות זו תורמת ללכידות בקרב עובדים בארגון ובסבירות גבוהה תורמת להעלאת היעילות בפעילותו השוטפת (Cramm et al. 2012: 527). סולידריות זו יכולה להתקיים בין העובדים לבין עצמם, בין העובדים לארגון וגם סולידריות בין העובדים לדרג הניהולי (Koster et al., 2007: 118).
מכורח המציאות בה סביבת העבודה מורכבת מאנשים – היא מכילה בתוכה לעיתים רבות התנהגויות עוינות הבאות לידי ביטוי בצורת הצקות, התעמרות וצורות מגוונות של התעללויות. התעמרות זהו מצב בו אדם חווה ממישהו אחר התנהגות שעל פי הגדרתו מהווה התעללות מילולית ו/או רגשית (פפרמן ובר צור, 2013: 2). לפי הספרות זוהי לא תופעה שולית , והיא מהווה אחוז נכבד ממקומות העבודה ברחבי העולם. (רפאלי, שבבו ומוריה, 2012: 5).
להתעמרות במקום העבודה השלכות גדולות על העובד עצמו החווה התעמרות, על תפקוד הארגון ועל המשק באופן כללי. במחקר הבוצע בישראל נמצא כי מעל מחצית מהעובדים השכירים בישראל חוו התעמרות ברמות ותדירות שונות בשנת 2011. מעל שני שלישים ממקרי ההתעמרות התרחשו מצד אנשים מתוך מקום העבודה, ושליש מלקוחות. הקבוצה שזכתה למקרי התעמרות גבוהים במיוחד הייתה עובדים צעירים שחוו התעמרות מהדרג הניהולי בארגון (פפרמן ובר צור, 2013: 3).
בתחום של התעמרות והצקה במקום העבודה נכלל גם נושא ההטרדה המינית במקום העבודה, אך מאחר וניכר כי לנושא זה הגדרות יותר ממוקדות וייחודיות הוא לרוב לא נכלל במחקרים בנושא התעמרות במקום העבודה (רפאלי, שבבו ומוריה, 2012: 6).
בעבודה הנוכחית אסקור את הנושאים סולידריות ארגונית והתעמרות, לאחר מכן אפרט את המודל והתוצאות של המחקר הנוכחי ובסיום – את הדיון.