הקשר בין צדק ארגוני לבין הערכה עצמית

תוכן עניינים

תקציר מנהלים 2
רקע ומטרות 3
רקע תיאורטי 3
צדק ארגוני 3
הערכה עצמית 3
מטרות 4
שיטה 5
הליך המחקר 5
משתתפי המחקר 5
כלי המחקר 6
ממצאים 7
מסקנות והשלכות 9
רשימת מקורות 11
נספחים 12

תקציר מנהלים
המטרה המרכזית של המחקר היא לבדוק את ההשפעה של תפיסת הצדק בארגון, על ההערכה העצמית של העובד, כמו גם הקשר בין ממדי תפיסות הצדק בארגון (חלוקתי, פרוצדורלי ובינאישי) לבין ההערכה העצמית.
במחקר זה השתתפו 114 משיבים, אשר מליאו את השאלון באופן מלא. אחוז ההיענות היה כ-35%. ניתוח משתתי המחקר מראה, כי רוב המשיבים (54.4%) הנן נשים בעוד היתר – גברים. כמו כן רוב המשיבים במחקר (4.9%) הנם נשואים, בעוד כרבע (26.3%) – רווקים.
במחקר נעשה שימוש בשני שאלונים: שאלון לבחינת המשתנה צדק ארגוני המחולק לשלושת ממדי הצדק הארגוני (צדק חלוקתי, צדק פרוצדורלי וצדק בינאישי) ושאלון לבחינת ההערכה עצמית. שאלון 'צדק ארגוני' נבדק על ידי שאלון שחובר על ידי Colquitt (2001) ואילו השאלון 'הערכה עצמית' חובר על ידי Rosenberg (1979).
צדק ארגוני (Organizational Justice) מוגדר כתפיסה של הפרט או של קבוצה, באשר להוגנות הטיפול שהם מקבלים מהארגון והתגובה ההתנהגותית לאותן התפיסות (James, 1993; In: Nadiri & Tanova, 2010). את הצדק הארגוני ניתן לחלק לשלושה ממדים מרכזיים: צדק פרוצדורלי (Procedural Justice); צדק חלוקתי (Distributive justice); צדק בינאישי (Interactional Justice). צדק חלוקתי, מתייחס להוגנות הנתפסת של חלוקת התוצרים בארגון. צדק פרוצדורלי, מתייחס להוגנות הנתפסת של האמצעים על ידי הארגון שבאמצעותם ניתן יהיה להגיע לאותם תוצרים. צדק בינאישי מתייחס לתפיסת ההוגנות של הטיפול הבינאישי בארגון (Folger & Konovsky, 1989;Cropanzano & Greenberg, 1997; Martinez-Tur et al., 2006; In: Nadiri & Tanova, 2010).
המושג "הערכה עצמית", צמח מתוך תיאורית הציפיות המודרנית, המבוססת על ההנחה, כי אנשים שואפים שתוצאות מעשיהם יהיו מוצלים כמה שיותר. כלומר, אנשים יבחרו את אותן ההתנהגויות שעל סמך ניסיונם הקודם, יניבו תגמולים מקסימאליים (Bandura, 2007). סולומון ועמיתיו (Solomon et al., 2003; In: Mandel & Smeesters, 2008) הגדירו את המושג 'הערכה עצמית', כ"רמת השיפוט הרגשי שאדם עושה לגבי עצמו", כאשר "חשוב מאד לאדם להרגיש שהוא חבר בעל ערך ביקום".
ניתוח ממצאי המחקר מראה, כי נמצא קשר חיובי בין צדק פרוצדורלי לבין צדק חלוקתי, כלומר ככל שהצדק הפרוצדורלי גבוה יותר כך גם הצדק החלוקתי גבוה יותר ולהפך. בנוסף נמצא קשר חיובי בין צדק פרוצדורלי לבין צדק בין אישי, כך שככל שהצדק הפרוצדורלי גבוה יותר כך גם הצדק הבין אישי גבוה יותר ולהפך. ממצאי המחקר העלו גם כי קיים קשר חיובי בין צדק חלוקתי לבין צדק בין אישי, כך שככל שהצדק החלוקתי גבוה יותר כך גם הצדק הבין אישי גבוה יותר ולהפך. יחד עם זאת ממצאי המחקר לא מצאו קשר מובהק בין צדק פרוצדורלי לבין הערכה עצמית, בין צדק חלוקתי לבין הערכה עצמית ובין צדק בין אישי לבין הערכה עצמית.