עבודה סמינריונית
2024
מבוא 1
הרקע ההיסטורי והמקראי 3
יהודה בין אשור לבבל 3
הרפורמות בתיאור המקראי 4
מונחי הפולחן במקרא 5
הממצא הארכיאולוגי 7
צלמיות עמוד יהודאיות 7
תל ערד 8
תל באר שבע 10
בית המחסנים ומזבח הקרניים 10
שאלת זיהוי האתר 13
תל לכיש 13
שער העיר ומקדש השער 13
תבליטי לכיש 15
תל מוצא 16
ורד יריחו 19
הרגמים במערב ירושלים 20
אתרי הפולחן בשטחי ממלכת ישראל לשעבר 21
מצד חשביהו ומכתב הקוצר 23
סיכום ומסקנות 24
סיכום הממצאים 24
מסקנות 24
ביבליוגרפיה 26
רפורמה דתית היא תהליך מכוון של שינוי בדפוסי הפולחן, שנועד להתאים את המצב הקיים לתפיסות דתיות חדשות או לתקן את מה שנתפס כסטייה מן הדרך הראויה. ספר מלכים מתאר שתי רפורמות מעין אלה בממלכת יהודה בימי בית המקדש הראשון: הרפורמה של חזקיהו בשלהי המאה השמינית לפנה"ס (מלכים ב' יח, ד) והרפורמה של יאשיהו בשלהי המאה השביעית לפנה"ס (מלכים ב' כג, ד-כא). על פי התיאור המקראי, שני המלכים הסירו את הבמות, שברו את המצבות וכרתו את האשרות, ובכך ביקשו לבער את הפולחנים הזרים ואת פולחן אלוהי ישראל מחוץ לירושלים ולרכז את עבודת האל במקדש שבירושלים בלבד.
התיאורים המקראיים אינם דיווח ניטרלי. מחקר עדכני מראה כי תיאורי הרפורמות משולבים בספר מלכים במבנה ספרותי כיאסטי ומכוון, המדגיש את הרפורמות שנאמנו לברית בית דוד ומציג את ניסיונות הרפורמה בממלכת ישראל ככישלון. גם ביחס לחזקיהו נטען כי תיאור הרפורמה שלו קצר וסטראוטיפי, וכי הטקסט מתאים יותר לרפורמה המאוחרת של יאשיהו מאשר לימי חזקיהו. מסיבה זו עולה השאלה אם ובאיזו מידה ניתן לאשש את התיאורים הללו באמצעות הממצא הארכיאולוגי.
בחינה ארכיאולוגית של הרפורמות נתקלת בכמה קשיים. ראשית, לא ניתן לחפור בהר הבית, במקום שבו עמד המקדש, ולכן הממצא מגיע בעיקר מאתרים בפריפריה של הממלכה. שנית, חזקיהו היה אביו של סבו של יאשיהו, ופרק הזמן בין שני המלכים קצר יחסית, כך שכמעט אין הבדל בין התקופות בכלי החרס ובתאריכי פחמן 14, וקשה להכריע לאיזה מן המלכים יש לייחס ממצא מסוים. עם זאת, מסע סנחריב ליהודה בשנת 701 לפנה"ס הותיר שכבות חורבן ברורות בכמה אתרים, ובראשן שכבה III בלכיש, ושכבות אלה משמשות עוגן כרונולוגי להשוואת האתרים האחרים ולתיארוכם. למאה השמינית לפנה"ס ביהודה, שבה פעל חזקיהו, הוקדש בשנים האחרונות מחקר רב שבחן את הזיקה בין הממצא הארכיאולוגי למקורות הכתובים.
במחקר נשמעות עמדות שונות ביחס לשאלה זו. יוחנן אהרוני ראה בממצאים מערד ומתל באר שבע עדות ישירה לרפורמות, ואילו זאב הרצוג, שבחן מחדש את הנתונים, הגיע למסקנות שונות לגבי התיארוך ואופי ביטול הפולחן. ליזבת' פרייד טענה כי אין בממצא הארכיאולוגי עדות לרפורמה של יאשיהו בשטחי ממלכת ישראל לשעבר. סבינה קליימן הציעה לאחרונה כי הפסקת הפעילות במקומות הפולחן בערד ובלכיש הייתה נזק נלווה למסע הצבאי האשורי, וכי ריכוז הפולחן בירושלים היה תוצאה בפועל של נסיבות אלה ולא פרי של רפורמה מכוונת. במקביל, חשיפתו של מקדש גדול בתל מוצא, בסמוך לירושלים, העמידה במרכז הדיון את השאלה כיצד פעל מקדש כזה בקרבת הבירה ומתי חדל לפעול.
מטרת העבודה היא לבחון אם הממצאים הארכיאולוגיים מתקופת הברזל 2, ובעיקר מן המאות השמינית והשביעית לפנה"ס, תומכים בקיומן של הרפורמות הפולחניות המתוארות במקרא. העבודה פותחת ברקע ההיסטורי והמקראי ובהסבר המונחים הפולחניים המופיעים בתיאורי הרפורמות. לאחר מכן נבחנים אתרים וממצאים שחוקרים קשרו לשינוי פולחני: צלמיות העמוד היהודאיות, תל ערד, תל באר שבע, תל לכיש, תל מוצא, ורד יריחו, הרגמים במערב ירושלים, אתרי הפולחן שבדקה פרייד בשטחי ממלכת ישראל לשעבר ומצד חשביהו. בפרק האחרון מוצגים סיכום הממצאים והמסקנות.
