השיח המגדרי והשיח הלאומי בסרטים פלסטיניים עכשויים

השיח המגדרי והשיח הלאומי בסרטים פלסטיניים עכשיויים

תוכן עניינים

1. מבוא 3
2. רקע תאורטי 4
2.1. לאומיות בקולנוע הפלסטיני 4
2.1.1. לאומיות בעולם הערבי 4
2.1.2. לאומיות פלסטינית 5
2.1.3. ביטוי הלאומיות בקולנוע הפלסטיני 6
2.2. פמיניזם בקולנוע הפלסטיני 8
2.2.1. פמיניזם – כללי 8
2.2.2 – פמיניזם בישראל 10
2.2.3 – פמיניזם בעולם הערבי 10
2.2.4 פמיניזם בקולנוע – כללי 11
2.2.5. ביטוי הפמיניזם בקולנוע הפלסטיני 12
3. ניתוח הסרטים 16
3.1 שיטת ניתוח הסרטים 16
3.2 אמריקא (2009) 17
3.2.1 תקציר הסרט 17
3.2.2 ניתוח הסרט 18
3.3 מלח הים הזה (2008) 22
3.3.1 תקציר הסרט 22
3.3.2 ניתוח הסרט 23
4. דיון וסיכום 28
4.1 מגבלות העבודה והצעות למחקר עתידי 30
4.2 סיכום 31
5. ביבליוגרפיה 32
5.1 סרטים 33

1. מבוא
בתור אחד מתוצרי התרבות הבולטים ביותר, הקולנוע משמש לתיאור וליצירה מחדש של הנרטיבים של התרבות בו הוא נוצר (בן-צבי מורד, 2011). כך, בקולנוע הפלסטיני ניתן לראות את הביטויים של הדילמות והמאבקים איתם מתמודדת התרבות הפלסטינית, ובפרט המאבק הלאומי הפלסטיני על הטראומות הכרוכות בו. (Yaqub, 2018) עם זאת, המאבק הלאומי אינו המאפיין התרבותי הבודד של החברה הפלסטינית, שהנה חברה מרובדת ומורכבת. כחברה שנמצאת במפגש בין התרבות המסורתית לתרבות המערבית המודרנית, חברה זו מאופיינית במעברים ובסתירות רבות, בפרט בתחום המגדר, אשר תשומת הלב המחקרית בו גוברת.
במסגרת המחקר המתפתח של תחום המגדר (Ball, 2008) הנרטיב הפמיניסטי עדיין לא מופה בסרטים פלסטיניים. בעבודה זו ינותחו הסרטים: "אמריקא" (“Amreeka”) מאת Dabis (2009) ו"מלח הים הזה" (“Salt of This Sea”) מאת Jacir (2008), הנושאים תפקיד מיוחד בתיאור הנרטיבים התרבותיים ובעיצובם(Werner, 2014) . הניתוח ישמש לדיון ובחינה של המפגש בין השיח הלאומי לשיח המגדרי פמיניסטי בקולנוע הפלסטיני.