השימושים באדמות הקיבוצים והמושבים – אז והיום

השימושים באדמות הקיבוצים והמושבים – אז והיום
מנחה:

מגיש:

תוכן עניינים

מבוא 2
סקירת ספרות 3
התנועה הקיבוצית - רקע 3
קביעת האדמות וחלוקתן 3
מטרות האדמות ותכליתן (אדמות לפרנסה חקלאות, אדמות בנייה, אדמות תעשייה) 3
מצבן של האדמות כיום 4
ניהול האדמות – בידי מי? 5
התנהלות מול גורמים ממשלתיים ופוליטיים בארץ 6
מחקר 7
סיכום 11
ביבליוגרפיה 12

מבוא
סוגיית הקרקעות החקלאיות במדינה היא שנויה במחלוקת וזוכה לתשומת לב רבה בשנים האחרונות. תמורות מהותיות בשוק הכלכלי והנדל"ני בארץ הביאו את הנושא לקדמת הבמה והוא גורר התייחסויות של גורמים רבים, ביניהם חוקרים של קיבוצים ומושבים, בני קיבוצים ומושבים בעצמם ורשות מקרקעי ישראל שנכון להיום מחזיק באותן אדמות חקלאיות.
המשבר הכלכלי של שנות השמונים פגע באופן חמור ביותר בקיבוצים, עד כדי כך שאופיים המסורתי של הקיבוצים כיישובים שיתופיים חקלאיים השתנה ללא הכר והונהגה הפרטה ברוב הקיבוצים (לפידות, אפלבאום ויהודאי, 2006). כתוצאה מכך, בני הקיבוצים זכו לחלקת אדמה משלהם בטאבו (על ידי רשות מקרקעי ישראל), לשימוש פרטי, אולם האדמות החקלאיות הפכו לנגישות עבור משקיעים חיצוניים. במושבים, המצב מעט שונה, בין היתר בגלל אופיו של המושב; במקביל להיותו חקלאי, המושב הוא פרטי. כלומר, כל משק אחראי לחלקת האדמה שלו (היבטים ציבוריים של הרחבות בנייה למגורים ביישובים חקלאיים, 2007). לפני עשורים, כשחכרו המושבים והקיבוצים את האדמות מרשות מקרקעי ישראל, נעשה הדבר מתוך אידיאולוגיה לאומית, אולם נראה כי ההשלכות החכירה הן בעוכריהם של החוכרים.
עבודה זו מתמקדת באדמות החקלאיות במדינה, השימושים שנעשו בהן עד כה והמחזיקים באותן אדמות. העובדה כי רשות מקרקעי ישראל הוא בעליהן של אותן אדמות – למרות שמוחזקות ומעובדות במשך שנים על ידי חקלאים – היא גרעין המחקר וטענת המחקר היא כי אותה בעלות היא טעות מיסודה. למעשה, לא ייתכן כי אחרי תקופה ארוכה כל כך בה נמצאות האדמות בידיים פרטיות (אולם רק חכורות, לא קנויות) עדיין תישמר הזכות לרשות מקרקעי ישראל לקחת אותן בחזרה תמורת פיצוי לא הולם עבור אותם חקלאים.
בעבודה אסקור את ההיסטוריה של הקרקעות החקלאיות ובתוך כך את הקיבוצים והמושבים. בהמשך, אכתוב על פן בעלות הקרקעות, מניעים אידיאולוגיים שעמדו מאחורי אותם המושבים בשנות הקמת המדינה והתמיכה שניתנה להם על ידי גורמים ממשלתיים-פוליטיים. הפן המחקרי יתמקד בוויכוח לגבי האדמות – האם שיטת החכירה הנהוגה היום צודקת או לא? מה ניתן להסיק ממנה והאופן בו השתנתה מדינת ישראל ומניעיה האידיאולוגיים?