יחסי הגומלין המשפטיים המתקיימים בין הצדדים להסכם המשולש לבין ירושת בן ממשיך בנחלה חקלאית

יחסי הגומלין המשפטיים המתקיימים בין הצדדים להסכם המשולש לבין ירושת בן ממשיך בנחלה חקלאית

מגישה:

תוכן עניינים

מבוא 2
סקירה ספרותית 4
הזכות הקניינית במקרקעין 4
הזכות הקניינית בנחלה חקלאית 6
ההסכם המשולש: השותפים, תפקידם וזכויותיהם המשפטיות בנחלה חקלאית 8
פיצול נחלה 11
העברת זכויות בנחלה לאחר (חי או נפטר) 11
העברת זכויות ל"בן ממשיך" 14
נחלה חקלאית ועבירותה לאור חוק הירושה 16
ביקורת 19
סיכום 20
ביבליוגרפיה 22

מבוא
סוגיית זכויות קנייניות בנחלה חקלאית, כמו גם מערכת יחסי יחסי הגומלין המתקיימים בין הצדדים להסכם המשולש, נדונו בהרחבה בבתי המשפט, אולם הם מעלים לא מעט סימני שאלה בנוגע לזכות להוריש את הנחלה החקלאית לבן ממשיך או לאחר. עבודה זו עוסקת במערכת היחסים שנובעת מההסכם המשולש בין הרשות, הסוכנות היהודית והאגודה השיתופית.
ה"הסכם המשולש", המכונה גם "הסכם המשבצת", נחתם מדי שלוש שנים בין הצדדים: רשות מקרקעי ישראל, הסוכנות היהודית והאוגדה השיתופית, והוא זה שמגדיר את מערכת היחסים בין הצדדים לבין עצמם, ובינם לבין חבר האגודה השיתופית. הסכם המשבצת הוא מקור הזכויות המשפטיות עבור החוכר ועבור "בר הרשות" בנחלה.
הרשות או כפי שכונתה בעבר "המינהל", משכירה את הקרקע לסוכנות היהודית לארץ ישראל הפועלת כגורם מיישב, בהתאם לסעיף 4 לחוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, תשי"ג-1952 , וכן בהתאם לסעיף 1 לאמנה בין ממשלת ישראל לבין הסוכנות היהודית לארץ ישראל. הסוכנות היהודית, מצידה, מעניקה רשות שימוש ב"משבצת קרקע" לאגודה השיתופית, והאגודה כ"בת-רשות" מעניקה רשות שימוש לחבר אגודה בנחלה, כשהמשמעות היא, כי מעמד חבר האגודה הוא כ"בר-רשות". בנוסף, זכויות המושב וזכויות חברי המושב אינן רשומות בלשכת רישום המקרקעין – אלא ברישומי רשות מקרקעי ישראל, הסוכנות היהודית והמושב עצמו, על כן, חלות הגבלות שונות על העברת הזכויות בנחלה החקלאית לאחרים ואף חלבן ממשיך.
זכות "בר רשות" בנחלה החקלאית, איננה זכות קניינית שבעליה חופשי להעבירה לאחר כרצונו, אלא נחשבת לזכות אישית שאינה קניינית ואשר איננה ניתנת להעברה אלא בכפוף לתנאי הרישיון כפי שנחתם (ההסכם המשולש). יסודותיה הם בהסדר המשפטי החוזי שבין גורמי הרשות מקרקעי ישראל, הסוכנות היהודית, האגודה השיתופית וחברי האגודה עצמם. הזכות להעביר את זכויות החכירה במשק חקלאי הוא כפול, וכי דרושה את אישורן הן של האגודה השיתופית והן של רשות מקרקעי ישראל. האגודה השיתופית מצדה, נחשבת לתאגיד משפטי הפועל על פי פקודת האגודות השיתופיות , כאשר בשונה מ'חברה בע"מ' ואשר מבוססת על קשרים כלכליים בין החברים בה, הרי שהאגודה השיתופית, היא מבנה חברתי, המבטא דרך חיים. על כן, קיימת זכות לאגודה החקלאית לאשר מי יזכה בזכות "בר רשות" בנחלה החקלאית, גם אם זו עוברת בירושה, בהתאם לחוק הירושה .
בחלקה הראשון, עוסקת העבודה בזכות הקניינית במקרקעין באופן כללי ולאחר מכן בזכות המקרקעין בנחלה חקלאית. בחלקה השני, סוקרת העבודה את ההסכם המשולש ומערכת יחסי הגומלין בין הגורמים השונים להסכם, בהם רשות מקרקעי ישראל, הסוכנות היהודית כמיישבת והאוגדה השיתופית. בנוסף סוקר חלק זה את סוגיית פיצול ואי-פיצול הנחלה, האפשרות להעביר את הנחלה ל"בן ממשיך" וכן העברת זכויות בנחלה לאחר בין אם נפטר או בן אם עדיין חי. בחלקה השלישי, סוקרת העבודה העברת הזכויות בהתאם לחוק הירושה וסעיף 114, הקובע את התנאים שבהם ניתן להוריש את הנחלה החקלאית לבן משפחה או אחר.