ידועים בציבור בישראל – מיהו ידוע ציבור, ומהם ההבדלים בין המוסד לביטוח לאומי לדיני הירושה?

ידועים בציבור בישראל

מגיש:

תוכן עניינים

מבוא 2
סקירה ספרותית 4
פרק ראשון - הידועים בציבור 4
פרק שני - ידועים בציבור - ראיית החוק 6
פרק שלישי - הגדרת הפסיקה את הקריטריונים בדבר מיהו ידוע בציבור 8
פרק רביעי – הידועים בציבור - ביטוח לאומי 12
פרק חמישי – הידועים בציבור - ירושה 14
פרק שישי – מבט השוואתי 16
פרק שביעי - המלצות 17
סיכום 18
ביבליוגרפיה 20

מבוא
מאז הקמתה של מדינת ישראל, אנו עדים להכרה ההולכת וגוברת של המחוקק הישראלי במוסד ״הידועה בציבור כאשתו״, ובמקרים מסוימים אף ב״ידוע בציבור כבעלה״, בעיקר לצורך הענקת זכויות והטבות סוציאליות וחומריות שונות. מספרם של חוקים אלה מגיע כיום לעשרות חוקים שונים. נדמה, כי מבין החוקים השונים, שחוקקה הכנסת מאז הקמתה, נמנים החוקים העוסקים ב״הידועה בציבור״ על אותה מערכת חוקים, המייחדת את המדינה, בהכירם במוסד זה אשר כפי שהתפתח בפסיקה, מוסד שאין לו אח ורע בשום שיטה משפטית אחרת.
בשנים האחרונות, חל שינוי בתפיסת המחוקק ובית המשפט בשאלה מי הוא הידוע בציבור. יחד עם זאת, המשפט הישראלי נמנע מהגדרת "ידועים בציבור" באופן פורמאלי. הפסיקה מדברת בהגדרות עמומות יחסית על שלושה מרכיבים עיקריים: אנשים שחיים יחד, אנשים שמקיימים משק בית משותף ואנשים אשר מוצגים מבחינה חברתית כבני זוג. מעבר לכך, כלל לא קיימת הגדרה ברורה מהו משק בית משותף, או לדוגמה, כמה זמן נדרש להיות יחד על מנת שניתן יהי להיות מוגדרים כידועים בציבור.
עבודה זו עוסקת בשאלה, מי מוגדר ידוע בציבור בישראל, תוך התמקדות בקריטריונים הקיימים כיום בחקיקה ובפסיקה המאפשרים לקבוע מי הוא אכן נחשב לידוע בציבור, כמו גם עוסקת העבודה השוואה בין ההלכה העוסקת בחוק המוסד לביטוח לאומי ומול דיני הירושה.
דפוס החיים של בני זוג אשר חיים יחד כידועים בציבור, הפך כאמור למציאות בת קיימא, שקיבלה גושפנקא בשיטה המשפטית הנהוגה בישראל בהקשרים שונים. דברי חקיקה רבים מעגנים באופן מפורש את מעמדם של הידועים בציבור כבני זוג לצרכים שונים ומגוונים. בנוסף לכך, גם תקנת הציבור הישראלית רואה במסגרת החיים של ידועים בציבור דפוס חיים לגיטימי ואפשרי ואין מקום לקבוע כי תקנת הציבור משקיפה בשלילה על כל ניסיון להקטין את הפער שבין בני זוג נשואים ובין אלו החיים יחדיו כידועים בציבור. יחד עם זאת, ולמרות אזכורים רבים בחקיקה ובפסיקה, לא הוכר מעמד הידועה בציבור כסטטוס המעניק זכויות, אלא בכל מקרה ומקרה ניבדק אם החוק הספציפי חל גם על ידועה בציבור, בין מכוח אמירה מפורשת ובין מכוח פרשנות הדיבור "בן-זוג" המופיע בחוקים רבים. דוגמה לכך ניתן לראות בפסק הדין בפרשת לינדורן , שבה הכיר בית המשפט בזכותה של ידועה בציבור לפיצויים עקב מות בן זוגה מכוח התלות הכלכלית במנוח ואובדן תלות זו, ולא מכוח הסטטוס המשפחתי, קרי ידועה בציבור. את הבעייתיות שבפער בין סטאטוס הנשואים לבין מוסד הידועים בציבור, הגדיר הנשיא ברק בפסק הדין בעניין אפרת :
"הדגשתי, כי הפער בין סטטוס הנשואים לבין מוסד הידועים בציבור אינו משקף את תקנת הציבור בישראל. ציינתי, כי אין מקום לטענה כי תקנת הציבור בישראל הינה לשמור על פער זה ואף להרחיבו. עם זאת, אין לעבור מקיצוניות לקיצוניות. אין לגרוס כי צמצום הפער ואף ביטולו משקפים את תקנת הציבור בישראל. שיטת המשפט בישראל, בדומה לשיטות משפט מודרניות בדמוקרטיות נאורות, שומרת על סטטוס הנשואים ואינה מזהה את מוסד הידועים בציבור לסטטוס זה. אכן, לעתים ניתן לנמק תוצאה זו בטובתם של הידועים בציבור עצמם... אך תהא טובתם שלהם אשר תהא, לא הרי נשואים כדת וכדין, עליהם חל מכלול דינים הקשור לסטטוס הנישואים, כהרי ידועים בציבור, אשר אינם נהנים ממעמד הבכורה של סטטוס הנשואים... הנה כי כן, תקנת הציבור בישראל מכירה במוסד הידועים בציבור... עם זאת, אותה תקנת ציבור עומדת על משמר סטטוס הנשואים ועל קיומם של נישואין כדת וכדין ומסרבת לראות בידועים בציבור כנשואים לכל דבר ועניין. אכן, תקנת הציבור בישראל לעניין הידועים בציבור היא מורכבת... פתרון חד משמעי לבעיית הידועים בציבור אינו בידי בית המשפט...".
על רקע ההבדלים בין התפיסה הרווחת בציבור אל מול המצב המשפט, באה החקיקה הפרטנית והפסיקה בעניינים שהובאו לפתחו של בית המשפט, אשר נדרש בין היתר לספק מענה" כיד הפרשן הטובה עליו". מגוון המונחים בהם משתמש המחוקק בחוקים שונים, לא הקלו על מלאכתו של בית המשפט. החוקים בהם מתעוררת השאלה אם מוענקות במסגרתם זכויות לידועה בציבור, לא רק ש אינם אחידים בלשונם, אלא אף חלקם משתמש בדיבור המפורש "ידועה בציבור" או בביטוי דומה אחר, תוך הגדרת המונח בצורה ברורה ומפורשת, ואילו חלקם וענייננו בכלל זה משתמש במונח "בן זוג" מבלי להגדירו כלל.
בחלקה הראשון, עוסקת עבודה זו בהגדרת ה"ידועים בציבור", תוך סקירה היסטורית של המושג ופסקי דין רלוונטיים. בחלקה השני, סוקרת העבודה את ראיית החוק את ה"ידועים בציבור", דרך סקירת החקיקה השונה שבהם מוזכרים הידועים בציבור. בחלקה השלישי, סוקרת העבודה את הקריטריונים שקובעת הפסיקה והמגדרים מיהו "ידוע בציבור". בחלקה הרביעי, סוקרת העבודה את הידוע בציבור דרך חוק ביטוח לאומי והמשמעויות הנגזרות מכך. בחלקה החמישי, סוקרת העבודה את הידוע בציבור דרך דיני הירושה, כאשר בחלקה השישי, נערכת השוואה בין הידועים בציבור המוכרים או לאו דרך חוק ביטוח לאומי אל מול דיני הירושה. בחלקה השביע, מפורטות מספר המלצות להמשך.