זכויות חלוקת הרכוש בין בני זוג ידועים בציבור
מנחה:
מגיש:
ת"ז:
תוכן עניינים
מבוא 2
הידועים בציבור 4
ידועים בציבור – ראיית החוק 6
תפיסת בתי המשפט את הידועה בציבור 7
מעמדם המשפטי של הידועים בציבור במשפט הבינלאומי 9
תפיסת הפסיקה את זכויות הידועה בציבור במקרקעין 11
חזקת השיתוף 11
גישת בית המשפט לחזקת השיתוף אצל ידועה בציבור 12
יחסי הרכוש בין ידועים בציבור בחייהם במשפט הישראלי 14
פירוק השיתוף ברכוש 14
פירוק השיתוף ברכוש אצל ידועים בציבור 15
ביקורת 17
סיכום 18
ביבליוגרפיה 19
מבוא
העיצוב המשפטי של מוסד "הידועים בציבור", משמש דוגמה מובהקת להתפתחות של דיני משפחה אזרחיים חילוניים שהתפתחו בישראל. זוהי מערכת כללים, שעוצבה באמצעות חקיקה ופסיקה של מחוקקים ושופטים אזרחיים, אשר דחו מעליהם שיפוט, איסורים ועקרונות דתיים. למרות שלעיתים עמדת הדין האזרחי בעניין אינה אחידה, המגמה הן של המחוקק והן של מערכת המשפט היא להרחבת מוסד הידועים בציבור .
סיבות שונות הביאו הלכה למעשה, להיווצרותו ולקיומו של מוסד "הידועה בציבור כאשתו". ניתן לחלקן לשתי קבוצות עיקריות: הראשונה, חוסר האפשרות של הצדדים להינשא בשל איסורים הקיימים בדין הדתי שהוא כאמור המחייב בישראל בענייני נישואין וגירושין. מדובר לא רק בזוגות מעורבים של יהודים ונוצרים, אלא גם במצב שבין שני יהודים לדוגמת כהן וגרושה. במצב כזה, נאלצים בני הזוג לחיות "חיי משפחה במשק בית משותף", ללא קשר של נישואין. השנייה, בני זוג שמסיבות אידיאולוגיות אינם מוכנים להיכנס בברית הנישואין מסיבות של סלידה מהטקס הדתי או בחירה בחיי אהבה חופשית .
מוסד הידועים בציבור, הוכר על ידי המחוקק כבר מראשיתה של המדינה, בעיקר לצורך הענקת זכויות סוציאליות והטבות שונות , אולם המחוקק הישראלי לא השווה באופן רשמי את מעמדם של ידועים בציבור למעמדם של בני זוג נשואים. ידועים בציבור זכאים רק למה שהוענק להם באופן מפורש בחקיקה השונה .
היעדר חקיקה מקיפה והכרה מוחלטת במוסד הידועים בציבור, אילץ את בתי המשפט לנקוט עמדה בעניין ולהחיל זכויות של זוגות נשואים, גם על בני זוג ידועים בציבור. תפיסת בתי המשפט, הקלה את דרישות הסף של מוסד זה, בעיקר באמצעות צמצום ניכר של המבחנים הפורמליים הנדרשים בכדי לזכות במעמד של ידוע בציבור .
אחת הסוגיות המהותיות ביותר שנדונו בבתי המשפט השונים, הייתה חלוקת הרכוש של ידועה בציבור. זכויותיה של ידועה בציבור בנכסיו של בן זוגה מתבססים על עקרון 'חזקת השיתוף' . בית המשפט העליון, החיל לראשונה את חזקת השיתוף גם על ידועים בציבור בתחילת שנות השמונים של המאה הקודמת בהלכת שחר נ' פרידמן : בעניין זה קבע השופט ברק: "הלכת שיתוף הנכסים הוחלה, בעיקרו של דבר על זוגות הנשואים זה לזה. היש להחילה על בני זוג שלא נישאו והחיים כידועים בצבור? כפי שראינו בסיסה המשפטי
של הלכת השיתוף הוא בהסכם משתמע בין הצדדים ולא באקט הנישואין. כשם שהנישואים אינם תנאי מספיק, כך גם אינם תנאי הכרחי, שכן גמירת דעתם של בני זוג לשיתוף יכול שתשתכלל מאורח חייהם המשותף כידועים בציבור".
הנכונות להחיל על מוסד הידועים בציבור את ההסדר הרכושי הכולל החל על בני זוג נשואים משקפת באופן מובהק את המגמה הישראלית לחזק את מוסד הידועים בציבור ולקרבו אל מוסד הנישואין. חוק יחסי ממון מסדיר את מערכת איזון המשאבים בין שני בני זוג, שעיקרו זכאותו של כל אחד מבני הזוג, למחצית שווים של הנכסים שבבעלותם . אולם, הוראות חוק אלו, אינן חלות על בני זוג ידועים בציבור . היעדר חקיקה גורפת המשווה את זכויות הידועים בציבור לאלו של נשואים כפי שנקבע בחוק יחסי ממון, "הולידה" את חזקת שיתוף הנכסים בין בני זוג , כפי שקבע השופט אלון בפרשת ליברמן : "חזקת השיתוף בנכסים היא דוגמה מובהקת של חקיקה שיפוטית, שלידתה על אדני בית משפט זה".
עבודה זו עוסקת בבחינת זכויות חלוקת הרכוש בין בני זוג ידועים בציבור. העבודה סוקרת את תחילתו של מוסד ה"ידועים בציבור", תוך ניתוח ההלכות שנתקבלו בבתי המשפט. בנוסף, סוקרת עבודה זו, את "חזקת השיתוף בנכסים" ואת המשמעויות שלה בעת פירוק רכוש בין בני זוג שאינם נשואים אך מוכרים כידועים בציבור.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
