מבוא 2
תקופת הקורונה והשפעותיה על הבריאות הנפשית של הצוות הסיעודי 3
הקשר בין תקופת בידוד וסגר לבין לחץ נפשי ודיכאון בקרב אנשי צוות סיעודי 4
השפעת הסגר והבידוד בתקופת הקורונה על תגובות נפשיות ארוכות טווח 5
הקשר בין תמיכה חברתית, סגר, בידוד והתאבדויות בקרב אנשי הצוות 6
השפעות ישירות ועקיפות של משבר הקורונה על הצוות הסיעודי 6
שחיקת צוות בעקבות המשבר 7
רשימת מקורות 9
מגפת נגיף הקורונה (COVID-19) היא מצב גלובלי ומחלה ,מאז פרוץ מגפת הקורונה הצטברו עדויות רבות מרחבי העולם על התגובות הנפשיות להשלכות הבריאותיות, הכלכליות, התעסוקתיות והחברתיות שיש למגפה(זלצמן,2020).משבר הקורונה שינה מהיסוד את חיינו, וערער את השגרות המוכרות שליוו אותם(שיף,זלצמן,2020).שיף וזלצמן,2020,ציינו כי אמצעים למניעת התפשטות הנגיף כמו סגר או בידוד אמנם מסייעים בשמירה על בריאות הציבור בעת המגפה, אך הובילו הביאו לעלייה בתחושת בדידות, חרדה ודכדוך בקרב חלקים גדולים בציבור, בקרב חלק מהמשפחות Hendrik VlakeID,2021)). הצוותים נדרשו לקבלת החלטות טיפוליות תוך כדי למידה בזמן המגיפה ולא על סמך רפואה מבוססת ראיות,מהמחקרים עולה כי הלחצים של הסגר וסגירת בתי הספר הובילו לעלייה בגילויי אלימות ,גם תסכול וגם חרד ושחיקהDaneshfar et al,2021)).
צוותים בבתי חולים בארץ ובעולם מתמודדים עם מגוון רחב של סכנות במקום העבודה, אפשרות לפציעה מכלים חדים, חשיפה מסוכנת לחומרים כימיקליים ותרופות מסוכנות, פציעות גב, אלרגיות, לחץ, מתח ואלימות, וזה ממש עלה בתקופת הקורונה למרות שאפשרי למנוע או להפחית את החשיפה של עובדי בתי החולים לסכנות אלה זה גרם לשחיקה צוות ולפגיעה במצבם הנפשי, עובדי בית החולים עדיין ממשיכים לחוות פציעות ומחלות במקום, עולה כי אנשי צוות דיווחו על רמות גבוהות יותר של חרדה, דיכאון ושחיקה ועייפותורמות נמוכות של סיפוק מחייהן במגיפת הקורונה. ניתן לומר כי מגפת הקורונה גרמה לעלייה במצוקות נפשיות כמו חרדה ודיכאון, בידוד חברתי, ומצוקה כלכלית מאוד קשהHendrik VlakeID,2021)).
ממצאי מחקר מקיף שפורסם על ידי זלצמן,2020,שבחן את הקשר בין המגפה לדיכאון מצא כי שיעורי מצוקה נפשית היו הגבוהים ביותר בקרב חולי קורונה וחולים במחלות כרוניות, אחריהם אנשי צוות רפואי וסיעודי אשר דווחו על שיעורי שחיקה מוגברים, והשיעורים הנמוכים ביותר היו באוכלוסייה הכללית, ובתוכה נמוכים יותר בקרב זקנים .
במהלך המשבר המתמשך פורסמו גם אלפי מחקרים וסקרים מהעולם שעסקו בהשפעת המגפה על הבריאות הנפשית, מצבי לחץ ודיכאון אצל כלל הציבור, מעט מחקרים עסקו בהשפעת המגיפה על הצוות הסיעודי(זלצמן,2020).בנוסף לדחק נפשי שמוגדר כנובע משילוב בין אירועי חיים מלחיצים לבין האופן בו האדם תופס ומעריך אותם תחושת דחק נפשי, שלעתים מוגדרת גם כחרדה מצבית חרדה מצבית ולחץ נפשי עשויים לעלות כתוצאה ממגוון רחב של מצבים ולחצים ומצבי חיים שונים, מתארת מצב רגשי בנקודת זמן מסוימת ובסיטואציה מסוימת, ומאופיינת בתחושות מתח, עצבנות ודאגה ובעליה בפעילות מערכת העצבים האוטונומית Gómez,2020)). מטרת העבודה הנוכחית היא לבדוק את ההשפעות של משבר הקורונה על הצוות הסיעודי, ובפרט האם יש קשר בין התפרצות המגיפה לבין השלכות נפשיות ושחיקה בקרב הצוות הסיעודי בבתי חולים, והאם יש לכך השלכות ארוכות טווח על הצוותים או שמדובר בהשפעה קצרת טווח שאינה מתמשכת.
