השפעת ההתנתקות הישראלית מרצועת עזה על האידיאולוגיה והפוליטיקה של ארגון החמאס
תוכן עניינים
מבוא 2
פרק א' – תנועת החמאס 4
ההיסטוריה של התנועה 4
האידיאולוגיה של התנועה 5
תפיסת החמאס ביחס למדינת ישראל 5
פרק ב' – השתלטות החמאס על הרצועה 7
חמאס בזירה הפוליטית – הרקע להשתלטות 7
השתלטות על הרצועה 8
פרק ג – משלוש היחסים בין ישראל, הרש"פ והחמאס לאחר ההתבססות בעזה 10
משולש היחסים – מסגרת תיאורטית 10
חמאס-פת"ח 11
חמאס-ישראל 12
פרק ד' – השפעת השינוי במעמד הארגון לאחר ההשתלטות על הרצועה 13
שינויים פוליטיים או אידיאולוגים? 13
התמורות כלפי ישראל 15
דיון ומסקנות 17
ביבליוגרפיה 19
מבוא
בין השנים 2005 ל-2007, עברה רצועת עזה סדרה של מהפכות ומשברים גדולים ומרכזיים, ביניהם הנסיגה הישראלית החד-צדדית ב-2005 (ההתנתקות), ניצחונו של חמאס במאבק שפרץ לאחר הבחירות בינו לבין ארגון הפת"ח, ואשר הגיע לשיאו בהשתלטותו של הארגון על הרצועה בשנת 2007, לצד ושלושה סבבים של לחימה כנגד ישראל (ברטי וצורקוב, 2018).
ארגון החמאס עבר לא מעט תמורות ושינויים מאז הקמתו בתחילת האינתיפאדה הראשונה בדצמבר בשנת 1987. זיקתו את ארגון האחים המוסלמים המצרים התווה את האידיאולוגיה של הארגון, תוך שהוא מציג פירוש משלו לסיפור הלאומי הפלסטיני, שנוסח בין היתר גם באמנת הארגון. תנועת החמאס אמצעות השקפותיה הדתיות, ביעדים הלאומים שהציבה לעצמה, בשאיפותיה החברתיות, בפעילותה הקהילתית, בשפתה הרוויה סמלים וערכים דתיים, ובדבקותה של התנועה בג'יהאד כנגד ישראל, ביטאה מגמות של אופוזיציה בלתי מתפשרת לרשות הפלסטינית ולתנועת הפת"ח ולכל הסדר מדיני עתידי עם מדינת ישראל (משעל וסלע, 2008).
במהלך השנים נדרשה ישראל להתמודד עם פעילות טרור ענפה של תנועת החמאס, שכללה פיגועי טרור רבים, פיגועי התאבדות, מכוניות תופת, אוטובוסים מתפוצצים וירי תלול מסלול מעזה. פעילות טרור זו, היא חלק מרכזי מהאידיאולוגיה של הארגון. עיקרי האידיאולוגיה של החמאס, מנוסחים באמנת החמאס שנקבעה בשנת 1988, והם כוללים את המחויבות של הארגון לדרכי האסלאם. אולם, לצד המחויבות לאסלאם, קיימים עומד מספר מאפיינים אידיאולוגים ברורים, כמו לדוגמה אי-ההכרה בזכותה של מדינת ישראל להתקיים והקמת מדינה פלסטינית על כל שטח ישראל. בנוסף כוללת האידיאולוגיה של הארגון המנוסחת גם היא באמנה של התנועה, גילויי אנטישמיות בוטה, בין היתר מיוחסות לעם היהודי תכונות שליליות והוא מוצג כמי שמעוניינים להשתלט על המזרח התיכון ועל העולם כולו, תוך שימוש במיתוסים רבים המגיעים מהאנטישמיות האירופאית הקלאסית ומזו בעלת השורשים האסלאמיים (מתוך אמנת החמאס).
שני השינויים המשמעותיים ביותר שעברו על הארגון, היו בין השנים 2006 ו-2007. בשנת 2006, זכתה תנועת החמאס לניצחון סוחף בבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית, תוך שהיא מאיישת כ-74 מתוך 132 המושבים שבה. לאחר כחודשיים, הוקמה הממשלה הפלסטינית על טהרת חמאס בראשות איסמעיל הניה, תוך שהתנועה הופכת למפלגת השלטון. ההתפתחות הזו סייעה גם להתעצמות גדולה יותר של הזרוע הצבאית של הארגון בעיקר על חשבון מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית. המשמעות הייתה, שלא מדובר עוד בכוח פוליטי בלבד אלא גם ביכולת של הזרוע הצבאית של הארגון גם לשמר מתח צבאי מול ישראל וגם לשמש כמשענת העיקרית לשלטון (אביעד, 2009).
מהלך משמעותי נוסף התרחש בשנת 2007, אז השתלטה התנועה על רצועת עזה תוך דחיקת הרשות הפלסטינית ותנועת הפת"ח. ההשתלטות של תנועת חמאס על הרצועה, הפכה את הארגון לשחקן ממסדי בפוליטיקה הפלסטינית, והיא נחשבת עד היום כאחד השיאים בהתפתחותה של תנועת החמאס, מה שהעניק לה הזדמנות לכונן מעין מדינה פלסטינית על פי תפיסתה הדתית והאידיאולוגית. יחד עם זאת, בחר החמאס להשקיע את המשאבים שעמדו לרשותו בפיתוח יכולותיו הצבאיות ולהמשך המאבק המזויין נגד ישראל על פני פיתוח התשתיות ורווחת האוכלוסייה הפלסטינית ברצועת עזה. מאז 2007 ניהלה התנועה 3 מערכות צבאיות עיקריות נגד צה"ל עופרת יצוקה, עמוד ענן, וצוק איתן. אולם מערכות אלה לא הניבו הישגים לחמאס ופגעו קשות בכלכלת רצועת עזה (שי, 2017).
אחת השאלות המרכזיות שעולות מהפכתו של הארגון מארגון טרור לארגון שמנהל מדינה, היא האם חל שינוי בתפיסות האידיאולוגיות והפוליטיות לאור העבודה שכבר לא מדובר רק בארגון עם מבוקשים, אלא בארגון המנהל מדינה שלמה ושאמון על רווחתם של למעלה מ-2.5 מיליון תושבים. בשנת 2017 , פרסמה תנועתה חמאס את מה שמכונה 'מסמך העקרונות והמדיניות הכללית'. המסמך מציג את האידיאולוגיה העדכנית של הארגון, אשר נועדה ליישב מתחים בין תפיסת עולמו המסורתית שבאה לידי ביטוי באמנה שפורסמה בשנת 1988, לבין מכלול האתגרים המעשיים שעימם התמודד הארגון כשליט ברצועת עזה במשך עשור. המסמך מדגיש את האוריינטציה הלאומית של הארגון על חשבון האוריינטציה האסלאמית שהייתה לחם חוקו של הארגון, תוך שהוא חותר למצב אות עצמו כשחקן הנהגה לגיטימי בזירה הפלסטינית והבינלאומית ולסלול את דרכו לתיקון היחסים עם מצרים. באשר ליחסה למדינת ישראל, המסמך אינו מהווה חידוש כלשהו. עדיין מסרב חמאס להכיר בישראל, להניח את נשקו (לפרז את הרצועה מנשק), ולהיות שותף מלא להסדר המבוסס על עקרון שתי המדינות (שר, אופק ווינטר, 2017).
עבודה זו עוסקת בהשפעת ההתנתקות הישראלית מרצועת עזה וההשתלטות של הארגון על הרצועה בשנת 2007, על האידיאולוגיה והפוליטיקה של ארגון החמאס. ההנחה המרכזית הייתה, כי למרות החיכוך הקבוע עם ישראל, קיים שינוי באידיאולוגיה ובפוליטיקה של הארגון לאור העבודה שהחמאס מנהל כיום מדינה.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
