השפעת "הסכמי אברהם" על מעמדה של ישראל באו"ם
תוכן עניינים
1. מבוא 2
2. רקע תיאורטי 5
2.1. הקושי במעבר בין מלחמה לשלום - מדוע קשה לעשות שלום? 5
2.2. יחסי ישראל והאו"ם 1948-2020 7
2.2.1. מערכת היחסים בין ישראל לאו"ם - רקע 7
2.2.2. גורמי השפעה מרכזיים על מערכת היחסים בין ישראל לאו"ם 9
2.2.3. מגמות במערכת היחסים בין האו"ם לישראל 12
2.3. "הסכמי אברהם" - ישראל- איחוד האמירויות- בחריין - רקע 15
2.4. הסכמי אברהם והשפעתם על מעמדה של ישראל באו"ם 17
3. ניתוח השוואתי 18
3.1. הסכם השלום ישראל - מצרים 18
3.2. הסכם השלום ישראל -ירדן 19
3.3. "הסכמי אברהם" ישראל- איחוד האמירויות- בחריין 20
3.4. הצגת ממצאי ההשוואה 20
4. סיכום ומסקנות 22
5. ביבליוגרפיה 24
1. מבוא
יחסי מדינת ישראל עם מדינות האזור עברו תהפוכות רבות. לאורך השנים נעו היחסים על הציר בין מלחמות מרות ועקובות מדם לבין שיתופי פעולה חשאיים. בעשור האחרון חלו שינויים מרחיקי לכת באזור. התקוממויות עממיות ברחבי המזרח התיכון ערערו את היציבות, הביאו להחלפת משטרים או שליטים, והבהירו לשליטים שנשארו על כסאם כי עליהם לכלכל צעדיהם בזהירות תוך התחשבות בתביעות הציבור. בנוסף, פעילות איראן – בתמיכה בארגוני טרור שונים ברחבי המזרח התיכון, ובפעילותה להשגת נשק גרעיני – מיצבה אותה כאיום משותף למדינות ערב הסוניות, ולמדינת ישראל. אל האיום האיראני הצטרפו פעילות הטרור המוסלמי הקיצוני, והאיום של דאע"ש, אשר הפכו אף הם לאתגר משותף עמו מתמודדות מדינות ערב הסוניות וישראל.
כמו כן, חלו שינויים באופי המעורבות של המעצמות העולמיות באזור, כאשר ארה“ב סימנה שפניה ליציאה מהאזור, ומאידך רוסיה הגבירה מעורבות. בקרב ישראל ומדינות ערב אשר נשענו במידה רבה על ארה"ב, הלכה והתבססה תובנה כי לא נכון לסמוך באופן בלעדי על הגיבוי והדאגה של ארה"ב לאינטרסים של בעלות בריתה במזרח התיכון. על רקע השינויים הגאו-פוליטיים הללו, חל שינוי במדיניות הישראלית .נתניהו וממשלותיו, החלו להתקדם לנורמליזציה עם מדינות ערב, גם מבלי להתקדם בתהליך השלום עם הפלסטינים. לראייה, חתימת מדינת ישראל על "הסכמי אברהם" עם איחוד האמירויות ובחריין, בנוסף קידום מערכת יחסים וכינון יחסים דיפלומטיים עם מרוקו ומדינות מפרץ נוספות במזרח התיכון, מהלך חסר תקדים בזירה הבינלאומית בכלל ובארגון האומות המאוחדות בפרט. טענה זו, אשר גובתה בחשיפה ציבורית גוברת של קשרים שכאלו, הפכה לכלי פוליטי משמעותי לדעתי, בכל הנוגע להתנהלותה של מדינת ישראל כחלק מהאו"ם והעלאת מעמדה המדיני בזירה הבינלאומית .
יחסיה הדיפלומטיים של ישראל עוברים מהפכה, בעיקר לאור העמדות המסורתיות של מנהיגי המדינה בראשיתה. עמדתה של מדינת ישראל ביחס לסוגיית הלגיטימציה הבינלאומית נעה מאז ומתמיד בין שני קטבים מנוגדים. מצד אחד מצויה אמירתו של דוד בן גוריון לפיה "עתידנו אינו תלוי במה יאמרו הגויים אלא במה יעשו היהודים" וכי "רק העזת היהודים הקימה [את] המדינה ולא החלטת 'אוּם-שמוּם'". מצד שני, מגילת העצמאות מיום ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948) מנתה שורה של הצהרות בינלאומיות שאישרו את זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארץ ישראל – הצהרת בלפור, כתב המנדט, ובמיוחד – החלטת החלוקה משנת 1947.
באופן כללי, מדינת ישראל פועלת על מנת להרתיע את יריבותיה ולשנות את מאזן הכוחות בין המחנות היריבים. קיומם של יחסים חשאיים עם מדינות באזור אינה תופעה חדשה במדיניות-החוץ הישראלית אך קיומם של מערכת יחסים גלויה היא תופעה חדשה באזור הגיאופוליטי של מדינת ישראל וכמובן תופעה חדשה בכל הנוגע להתנהלות של מדינת ישראל בארגון האומות המאוחדות בקידום אינטרסים תוך וחוץ מדינתיים שלה. השינוי הגדול הוא בקיום והתרחבות שיתוף פעולה חשאי וגלוי בין ישראל וכמה ממדינות ערב במעורבות ותיווך של ארה"ב כמובילה במערכת החד רב קוטבית הקיימת בימנו וזאת בשל קיומם של מספר אינטרסים משותפים:
1. מאבק נגד איראן הפועלת לפתח יכולת גרעינית, וזאת על מנת למלא תפקיד דומיננטי, אם לא הגמוני, במזרח התיכון.
2. שיתוף פעולה כלכלי כחלק מתהליך הגלובליזציה המתרחש בזירה הבינלאומית באמצעות שיתוף הפעולה עם מדינות ערב, במיוחד בשנה האחרונה בכל הנוגע להתמודדות עם נגיף ה COVID-19.
העבודה הנוכחית תבחן מהם מאפייני מערכת היחסים החדשה המתפתחת בין מדינת ישראל לעולם הערבי וכיצד אלו מעצבים ומשפיעים על מעמדה כחלק מארגון האומות המאוחדות. אבחן בעבודה זו את השיקולים ברמת המערכת בכל הנוגע לעיצוב מדיניות חוץ ובטחון שהביאו את המדינות המעורבות בכינון מערכת היחסים החדשה בדגש על מעורבות המדינות הללו ושיפור מעמדן כחלק מארגון האו"ם .
שיטת המחקר תהיה בעיקרה מחקר השוואתי – חקר מקרי בוחן- אירועים ונתונים בתהליכים המדיניים שהתרחשו בשנתיים האחרונות אל מול אירועים דומים לאורך קיומה של מדינת ישראל בדגש על הסכם ישראל מצרים וישראל ירדן - תהליכי קבלת ההחלטות בהן, התיאוריות המדיניות (ריאליזם, ליברליזם וקונסטרוקטיביזם) וכיצד אלו השפיעו אם בכלל על מעמדה של מדינת ישראל כחלק מהאו"ם, במסגרת זו אעשה שימוש בספרים ובמאמרים הבוחנים ומנתחים את מערכת היחסים החדשה ומאפייניה אל מול מערכות היחסים הקודמות וכיצד אלו יכולים להתפתחות ושינוי בכל הנוגע למעמדה של מדינת ישראל באו"ם.
אני משערת שתהליך הנורמליזציה וכינון יחסי השלום עם חתימת "הסכמי אברהם" יביאו לשינוי משמעותי במעמדה ומעורבותה בתהליך קבלת ההחלטות של מדינת ישראל כמדינה חברה באו"ם. האו"ם יחל לראות את מדינת ישראל בצורה חיובית יותר מה שיקדם אינטרסים מדינתיים של מדינת ישראל מבחינה כלכלית וגלובלית בזירה הבינלאומית.
האם ואם כן באיזה אופן עשויה להיות ל"הסכמי אברהם" השפעה על מעמדה של ישראל באו"ם?
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
