האם מסרים מעצימים ומקבלים ממקור הנתפס כנייטראלי יכולים להשפיע על נכונות לפיוס במקרה של קונפליקט בין-קבוצתי?
תוכן עניינים
מבוא 3
סקירת ספרות 4
גישות שונות לפתרון סכסוכים 4
פיוס חברתי-רגשי ופיוס בונה אמון 5
מודל הפיוס מבוסס הצרכים 6
הסכסוך הישראלי-פלשתיני 9
מטרת המחקר הנוכחי 10
שיטה 12
משתתפים 12
הליך 13
כלים 14
ממצאים 17
סטטיסטיקה תיאורית 17
בדיקת מניפולציה ראשונה: הקצאה לתפקיד חברתי 17
בדיקת מניפולציה שנייה: תפעול סוג המסר (קבלה/העצמה/ניטראלי( 18
בדיקת השערות 18
ניתוחים נוספים 20
דיון 21
מקורות 25
נספח: פרוטוקול הניסוי 28
מבוא
למן ראשיתה של הפסיכולוגיה החברתית, אחד ממושאי המחקר המרכזיים בתחום היה קונפליקטים בין קבוצתיים ופתרונם (Klimecki, 2019). גם בימינו תהליכים של שינוי במערכות יחסים בין פרטים וקבוצות, מסכסוך אלים לדו קיום או להפך, מהווים כר פורה למחקר וידע חדש (Baranski et al., 2020). הרצון להבין טוב יותר את הדינמיקות הקיימות בקונפליקטים בין קבוצתיים, כמו גם מן המשאלה לקדם מערכות יחסים הרמוניות בין קבוצות שונות ובחברה ובתוכן, הם שהופכים את חקר הקונפליקטים לנושא כה חשוב (Wang et al., 2020).
בעבודה זו אבקש לבדוק אם ניתן לקדם נכונות לפיוס במקרה של הסכסוך הישראלי-פלשתיני באמצעות חשיפה למסר ממקור ניטראלי הנתפס כאמין, שיהא מוכוון לסיפוק צורכיהם הרגשיים של שני הצדדים על פי המודל מבוסס הצרכים. השאלה תיבדק באמצעות ניסוי שבו שלוש קבוצות תקבלנה גרסה שונה של אותו שאלון המעבירה מסר שונה.
כרקע לעבודה אציג סקירה של ספרות המחקר הרלוונטית, על גישות לפתרון סכסוכים ועל הסכסוך הנדון, ולאחריה אציג את שיטת המחקר על פרטיה. לאחר מכן אציג את ממצאי הניסוי ולבסוף אדון בממצאים ובמסקנות ואציע כיוון למחקר עתידי.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
