כיצד תופסים ערביי ישראל את מעמדם האזרחי במדינה?

ערבים במדינת היהודים

תוכן עניינים

תקציר 2
מבוא 3
רקע תיאורטי 4
זהות 4
מרכיבי הזהות העיקריים של אדם ואזרח במדינה המודרנית 5
זהות ערבית בישראל 6
מרכיבי הזהות העיקריים של יהודים אזרחי ישראל 7
קונפליקט בין המיעוטים ויהדות המדינה 7
מערכת יחסים של רוב מיעוט 8
מתודולוגיה 10
שיטת המחקר 10
אוכלוסיית המחקר 10
כלי המחקר 10
הליך המחקר 11
ניתוח הראיונות 11
אתיקה 11
תוצאות 13
דיון ומסקנות 19
ביבליוגרפיה 22

תקציר
המחקר הנוכחי הוא מחקר איכותני, אשר בדק, האם יש מדיניות של המדינה כלפי האזרחים הערבים? וכיצד רואים הערבים בישראל את מעמדם האזרחי במדינה? מחקר כלל ראיונות חצי מובנים עם 10 אנשי ציבור ופעילים פוליטיים מהמגזר הערבי.
מהמחקר עולה, כי ההגדרה לזהות ערבית משתנה בין המשתתפים והיא אינה קבועה. יש הרואים בזהות הערבית כחלק מהלאומיות הערבית באופן כללי, יש הרואים בה חלק מהזהות הפלסטינית, יש הקושרים את הזהות הערבית עם גורלה של מדינת ישראל. יחד עם זאת כולם מסכימים כי הזהות הערבית היא חלק מההיבט ההיסטורי, תרבותי ודתי. בנוסף נמצא, כי לא קיימת תמימות דעים באשר לזהות הערבית של המשתתפים. כך למשל חלקם רואים את עצמם פלסטינים, חלקם רואים עצמם קשורים ללאום הערבי מבחינת תרבותית, אתנית, דתית וכדומה, וחלק גם רואים עצמם כערבים ישראלים, ללא קשר לעברם ולהיסטוריה שלהם באזור בטרם הוקמה המדינה. באשר לסוגיית הזהות העצמית, הרי שזו נמצאה כמשתנה בין משתתף למשתתף, כאשר חלקם סבורים כי הזהות העצמית שלהם היא ישראלית מתוקף היותם אזרחים ישראלים ורובם מצליחים לעשות את ההפרדה מהזהות הערבית או מהלאומיות הפלסטינית, אולם חלק כן רואים את עצמם עדיין ערבים או פלסטינים למרות היותם אזרחים ישראלים וקיים קושי שלא לחבר גם בין הזהות העצמית לזהות הערבית שלהם. מהמחקר עולה גם, כי רוב המשתתפים סבורים כי מערכת היחסים בינם לבין הרוב היהודי צריכה להתבסס על העובדה כי ישראל היא מדינה דמוקרטית ולכן יש צורך להשתלב ולהיות חלק מהמדינה למרות שמדובר במיעוט. יחד עם זאת קיימת הסכמה רחבה לפיה מערכת היחסים בין היהודים למיעוט הערבי נובעת גם מהתפיסה של הרוב היהודי באשר לזהות הערבית או הפלסטינית של חלק מהציבור הערבי. בנוסף עולה, כי רוב המשתתפים רואים בקונפליקט חלק בלתי נפרד מהתחושות במגזר הערבי, בעיקר בקרב צעירים רבים. העלייה בתחושת הלאומיות העברית במהלך השנים האחרונות והחיבור של צעירים רבים אל הלאומיות הערבית והפלסטינית, מתנגשת במידה רבה עם היותה של ישראל יהודית ורק אחר כך דמוקרטית.

מבוא
החברה הערבית בישראל היא חברה ייחודית במאפייניה. רוב אזרחיה מתגוררים ביישובים הומוגניים, פריפריאליים, המדורגים באשכולות הנמוכים מבחינה חברתית-כלכלית. הסיבות להיבדלותה מהאוכלוסייה היהודית רבות, ותוצאתן – המתבטאת בפערים עצומים בינה לבין שאר החברה הישראלית הן אתגר של ממש למדינת ישראל. הערבים בישראל היו מאז עצמאותה מיעוט דתי, תרבותי ולאומי במדינה יהודית. עם קום המדינה נותרו במסגרת גבולותיה כמאה ושישים אלף ערבים, רובם מוסלמים והאחרים נוצרים ודרוזים, )מתוך המכון לדמוקרטיה, נסרין חדאד חאג'). מדינת ישראל חווה מתח בסיסי מובנה בין נרטיבים שונים להקמתה: מבחינת הרוב היהודי, ישראל הוקמה כמימוש זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית במולדתו, ואילו מבחינת המיעוט הערבי פלסטיני, הדבר היה כרוך בעבר היסטורי שלהם, ובתחושות של הדרה וניכור מזהות המדינה היהודית ,(מתוך ספר, החברה הערבית הפלסטינית במדינת ישראל, אפרים לביא). מדינת ישראל לא התייחסה באופן שוויוני לאזרחיה הערבים, גם אם חוקי המדינה הבטיחו שוויון פורמאלי בזכויות האזרחיות. הערבים אינם זוכים לשוויון הזדמנויות בתחומים רבים. ביטוי בולט הוא הקצאת המשאבים הלא שוויונית למגזר הערבי בתחומי רווחה, חינוך ודת, כאשר התירוץ הוא חוסר במשאבים. סמי סמוחה גורס כי הקושי ביחסי יהודים-ערבים בישראל נובע מן העובדה שהמיעוט הערבי הוא מיעוט לאומי-דתי-לשוני מובחן היטב ובלתי ניתן לטמיעה ברוב היהודי. לא רק זה בלבד שהערבים הם חלק מרוב אזורי עוין לישראל, הם גם פלסטינים, שאומתם נתונה במאבק בן מאה שנה עם היהודים על השליטה בטריטוריה משותפת, ואף מיעוט מקופח ביחס ליהודים בחלוקת רוב משאבי החברה. עם זאת, במהלך השנים התפתחה תשתית איתנה של יחסי יהודים- ערבים. במישור הפוליטי-אידאולוגי פעלו לאורך השנים ארגונים פוליטיים, עמותות חברתיות וגופים לא ממשלתיים, ששמו להם למטרה לקרב בין יהודים לבין ערבים על יסוד תפיסה של דו קיום, בניסיון להיאבק בגילויים של הפליה וקיפוח. בד בבד התפתחו יחסים כלכליים וחברתיים איתנים בין יהודים לבין ערבים במרקם חיי היום יום המשותפים.
לכן בעבודתי זו אתייחס לזהות הערבית במדינת ישראל אך הערבים תפסו את זהויותיהם, וכיצד ישתלבו במדינה מבחינת האזרחות, ועל ההפליה והחסמים מבחינת השכלה, עבודה חינוך ופוליטיקה. כלומר כיצד השפיעה זהות המדינה והגדרתה כמדינה יהודית על השתלבותם של ה ערבים במדינה.