השפעת הטבות המס בתחום היבוא האישי המקוון על התחרות והמחירים בענפי הטקסטיל, ההנעלה והפארם

השפעת הטבות המס בתחום היבוא האישי המקוון על התחרות והמחירים בענפי הטקסטיל, ההנעלה והפארם

תוכן עניינים

1. מבוא 3
1.1. רקע 3
1.2. מטרת המחקר ושאלות המחקר 5
1.3. חשיבות המחקר 5
1.4. השערות המחקר 6
1.5. עיקרי שיטת המחקר 6
2. רקע תיאורטי וסקירה ספרותית 6
3. ניתוח נתונים - מבנה המחקר 15
4. מחקר אמפירי 16
4.1. השפעת הפטור ממס ביבוא אישי על משקי הבית 16
4.1.1. גודל שוק היבוא האישי הפטור ממס 16
4.1.2. ירידות מחירים 19
4.1.3 השפעת הפטור ממס ביבוא אישי מקוון על יוקר המחיה 22
4.1.4. השפעת הפטור ממיסוי יבוא אישי על הוצאות משקי הבית 25
4.2. השפעת הפטור ממס ביבוא אישי מקוון על תקציב המדינה 27
4.2.1. אובדן הכנסות המדינה כתוצאה מהפטור 28
4.2.2. השפעת הפטור ממס ביבוא אישי מקוון על התעסוקה במשק 29
4.3. בחינת השפעת הפטור ממס ביבוא אישי מקוון על ענפי משק: היבטי תחרות, רווחיות ותעסוקה 30
4.3.1. ענף הטקסטיל וההנעלה 32
4.3.2. ענף הפארם 37
5. סיכום ומסקנות 46
6. נספחים 47

 
1. מבוא
1.1. רקע
יבוא אישי מוגדר כיבוא טובין ע"י יחיד, שלא באמצעות עוסק, שאינם מיועדים לצרכי אספקה, ייצור או מתן שירותים והם מיובאים בכמות סבירה לשימושו האישי או המשפחתי של אותו יחיד.
הצרכן יכול לרכוש בעצמו את הטובין בחנות בחו"ל ולהכניס אותם יחד עמו לישראל, או לשלוח אותם לישראל במשלוח אווירי או ימי, וכן להזמינם באינטרנט ("יבוא אישי מקוון").
היבוא האישי המקוון התרחב בשנים האחרונות והפך ערוץ קנייה נוסף בעולם כולו. התרחבות זו לא פסחה על ישראל. ליבוא האישי פוטנציאל להוות גורם מקדם תחרות לערוץ היבוא המסחרי וליצרנים המקומיים, בענפי צריכה רבים. יבוא אישי מקוון מאפשר לצרכנים בישראל גישה למגוון רחב של מוצרים מרחבי העולם, פעמים רבות במחירים הזולים באופן ניכר ממחיריהם בארץ.
נהוג לאמר כי "מחאת האוהלים" של קיץ שנת 2011, אשר בעקבותיה מונתה "וועדת טרכטנברג", היוותה נקודת מפנה במודעות ובהתנהגות הצרכנים בישראל, וכיום הם ערניים במידה גבוהה יותר להשוואת מחירים לפני צריכתם. מודעות צרכנית מתאפשרת הודות למספר גורמים: 1. פלטפורמות טכנולוגיות המאפשרות להשוות מחירים ולרכוש מוצרים באתרים קמעונאיים בארץ ובעולם; 2. אתרי מסחר המנגישים מידע על היצע המוצרים ומחיריהם; 3. אתרים ייעודיים המפשטים את התשלום ואת יכולת הרכישה; 4. הרשת והטלפונים החכמים שהפכו את הליך הבירור והרכישה לזמין בכל מקום.
הרכישות המקוונות תורמות להוזלת מחירים דרך שני ערוצים מרכזיים: 1. הן מפחיתות עלויות, משום שהן מתבססות על אוטומציה של תהליכי הרכישה, וכך מקצרות את שרשרת ההיצע; 2. הן מקשות על העלאות מחירים וממתנות אותן בשל שקיפות המחירים, מידע השוואתי נגיש והגברת התחרות.
על מנת לממש פוטנציאל זה, וועדת טרכטנברג וועדות עוקבות הציעו רגולציה התומכת בהתפתחות היבוא האישי ומקלה עליו, במשטר מיסוי המעודד אותו ובמנגנוני שילוח בינלאומי ומקומי משוכללים ותחרותיים. מסגרת הרגולציה התומכת נדונה ב"ועדה להגברת התחרות והסרת חסמים בתחום היבוא" (להלן: "ועדת לנג"), בדו"ח הרשות להגבלים עסקיים "יבוא אישי לקידום תחרות" (2017), (להלן: דו"ח רשות ההגבלים העסקיים") ובדו"ח "ועדת היגוי להסרת חסמים ביבוא אישי" מנובמבר 2017, (להלן - "ועדת ההיגוי"). משטר המיסוי התומך התעצב בצורת פטור חלקי ממיסוי במסגרת צו תעריף המכס והפטורים בו עלתה תקרת פטור המכס על יבוא אישי ל- 325$ ותקרת הפטור ממע"מ עלתה מ- 50$ ל- 75$. צו זה התעדכן בשנת 2014 ותקרת הפטור ממכס עלתה לסכום של 500$.

ערוץ הרכישה המקוון עורר גם התנגדות. באפריל 2018 עתר איגוד לשכות המסחר לבג"ץ כנגד ראש הממשלה, שר האוצר ומנהל רשות המסים, בדרישה לבטל את הפטור ממע"מ על יבוא אישי, בטענה לאפליה חמורה שאינה חוקית ולפגיעה בזכויות יסוד. עוסקים רבים מהמגזר הקמעונאי טוענים כי הטבות המס פוגעות בענף זה ובעובדיו ומאיימים לשבות בשל הפגיעה הקשה במכירות. לטענתם, "הפטור ממע"מ שקיים על קניות מאתרים מחו"ל מפר את האיזון ונותן יתרון עצום לחברות מחו"ל על פני עסקים מקומיים ,על ידי כך שהמדינה מאפשרת לחברה מחו"ל, למכור ב - 17% פחות". על כן הם תובעים להשוות את תנאי הפטור ממע"מ, הניתנים לחברות מחו"ל המוכרות דרך האינטרנט, גם לחברות הישראליות.

1.2. מטרת המחקר ושאלות המחקר
מטרתו של המחקר הנוכחי היא לבחון אם הטבות המס שניתנו ליבוא האישי המקוון תרמו ליצירת תחרות בענפי המשק הרלבנטיים, להורדת מחירים בענפים אלה ולהורדת יוקר המחיה בכללותו. כן נבחן אם הייתה להן השפעה על ענפי המשק הקמעונאי מבחינת רווחיות והיקף התעסוקה.