השפעת טיפול בהבעה ויצירה על היכולת ליצור קשר עם הזולת בקרב נוער שגדל בפנימיות ובתי אומנה

השפעת טיפול בהבעה ויצירה על היכולת ליצור קשר עם הזולת בקרב נוער שגדל בפנימיות ובתי אומנה

תוכן העניינים
1. מבוא 1
2. סקירת ספרות 4
2.1. תיאוריות התקשרות - השפעת מצבי חסך על התפתחות רגשית של ילדים 4
2.2. אוכלוסיית ילדי אוֹמְנוֹת ופנימיות – מאפיינים רגשיים 12
2.3. הטיפול במתבגרים: מאפייני גיל ההתבגרות והשלכותיהם על ילדי פנימיות ואומנות 15
2.4. תרפיה בהבעה ויצירה, ויתרונותיה בקרב ילדי פנימיה 17
2.5. שלבי הטיפול באמנות 27
2.6. סיכום 31
3. שיטת המחקר 33
3.1. מערך המחקר 33
3.2. שאלת המחקר 34
3.3. הליך המחקר 35
3.4. כלי המחקר 37
4. ממצאים 40
4.1. תקשורת וורבאלית 40
4.1.4. סיכום 46
4.2 יחסי אובייקט 47
4.3 חסימות רגשיות 51
4.3.4. סיכום 54
4.4 הערכה עצמית 55
4.5 יצירת קשרים חברתיים 57
4.6 ביטוי העצמי בתוך היצירה 58
4.6.4. סיכום 61
4.7. סיכום הממצאים: תרומתו של הטיפול באמנות במקרה של תומר 62
5. דיון ומסקנות 65
5.1. שיפור בתפקוד וביכולת ליצור קשר 65
5.2. תהליכים משמעותיים בטיפול 66
5.3. תרפיה באמנות כדרך גישה לנפש במקרה של מתבגרים בפנימיה 68
5.4. סיכום 71
6. רשימת מקורות 73

1. מבוא

נערים שמרבית חייהם עברו בפנימיות ומשפחות אומנה, פעמים רבות מצויים בנתק ממשפחותיהם סובלים מחסך הורי מתקופת ילדותם המוקדמת. על רקע זה רבים מן הילדים סובלים מחסכים רגשיים והתפתחותיים. פעמים רבות, מתבגרים שגדלו במסגרות אלו מפתחים קשיים ביצירת קשרים עם אחרים. קשיים אלה מלווים בקושי לתת אמון ובחוסר הערכה עצמית. בנוסף, דפוסי הסתגלות והתמודדות עם חיי היומיום של נערים אלו כוללים לעתים קרובות ניתוק מרגשותיהם ולעיתים דפוסי הימנעות ולקות בהמשגת רגשות (Rayburn, Withers & McWey, 2018). מחקר זה יבחן את כוחו של טיפול בהבעה ויצירה לחיזוק יכולות יצירת קשרים אישיים בקרב מתבגרים שגדלו בבתי אומנה ופנימיות.