השפעת מגפת הקורונה על החשש מפנייה לטיפול רפואי בבית חולים או בקהילה

תוכן עניינים

תקציר 2
מבוא 3
רקע תיאורטי 5
מגפת הקורונה – רקע 5
השפעת מגפת הקורונה על הסטודנטים 6
חרדה מפנייה לטיפול רפואי 7
חרדה בתקופת הקורונה 8
השפעות הקורונה על פנייה לטיפול רפואי 9
השערות המחקר 11
שיטה 12
אוכלוסיית המחקר 12
כלי המחקר 12
הליך המחקר 13
ניתוח הממצאים 13
ממצאים 14
דיון ומסקנות 16
ביבליוגרפיה 18
נספחים 21
נספח א' – שאלון 21
נספח ב' – SPSS 24

תקציר
העבודה הנוכחית בדקה, האם קיים קשר בין מגפת הקורונה לבין החשש מפנייה לטיפול רפואי בבית חולים או בקהילה אצל סטודנטים. במחקר הנוכחי השתתפו 107 נחקרים, כולם סטודנטים. 76.6% הנם נשים והיתר – גברים. תנאי מרכזי להשתתפות במחקר הוא העובדה שהמשתתפים צריכים להיות סטודנטים פעילים מכלל המוסדות האקדמיים בישראל.
ממצאי המחקר הראו, כי נמצא קשר בין חרדה מקורונה לבין חשש מפנייה לטיפול רפואי, כך ככל שהחשש מפני הקורונה גדול יותר, כך גם עולה החשש לפנות לטיפול רפואי. כלומר חרדה מקורונה הובילה לחשש מיציאה לטיפול רפואי. יחד עם זאת מהמחקר עולה גם, כי לא נמצא הבדל מגדרי בחשש מפנייה לטיפול רפואי בתקופת הקורנה, כלומר נשים לא נמצאו חוששות יותר מגברים לפנות לטיפול רפואי בתקופת הקורונה. ממצאי המחקר עולה גם, כי לא נמצא קשר בין החיסון לקורונה החשש מפנייה לטיפול רפואי, כאשר סטודנטים אשר חוסנו חיסון מלא בקורונה, לא נמצאו כחוששים פחות לפנות לטיפול רפואי.

מבוא
התפרצות נגיף הקורונה (COVID-19) בתחילת שנת 2020 השפיע במידה רבה על חייהם של רבים מסביב לעולם, בעיקר לאור ההתפשטות המהירה של הנגיף, היקפי התמותה, ההשפעה הכלכלית והחברתית (Callaway et al., 2020; In: Wu et al., 2020). למשבר הקורונה אפקט שלילי על החברה באופן כללי, ועל הבריאות המנטלית. מאפייני המחלה, ההידבקות והסימפטומים, לצד המדיניות הממשלתית של מדונות רבות בעולם, בעיקר מדיניות הסגרים והריחוק החברתי, משפיעים על הפרטים בחברה ועל מצבם הנפשי (Ozdin & Ozdin, 2020). אירועים טראומטיים יכולים להשפיע באופן שלילי על תחושתם של אנשים. ממדי המגפה והתפשטותה, כמו גם העובדה שמרבית האנשים נדרשו להישאר בבית, הוביל לצמצום הקשרים החברתיים כאשר אחד הסימפטומים לכך הוא בעלייה בהיקף החרדה של אנשים (Torales et al., 2020; In: Ozdin & Ozdin, 2020).
באופן כללי, אוכלוסיית הסטודנטים נחשבת לרגישה יותר בכל הנוגע לקשיים מנטליים, בעיקר לאור הלחץ הכמעט קבוע של הלימודים. האתגרים הרבים שלהם נדרשים הסטודנטים, מייצרים קשיים שונים, בין היתר גם חרדה. התפרצות נגיף הקורונה הולידה אתגרים רבים עבור הסטודנטים. במחקר שנערך בצרפת ושבדק את השפעת הקורונה על סטודנטים נמצא, כי רוב מוחלט מהם טענו על עלייה בהיקף תחושת החרדה החל מרגע התפרצות המגפה בתחילת שנת 2020 (Husky, Kovess-Masfety & Swendsen, 2020).
במחקר מוקדם שנערך בסין ושבדק את השפעות נגיף הקורונה על הבריאות הנפשית של הפרט נמצא כי כ-0.9% מהסטודנטים דיווחו על תחושות של חרדה (Cao et al., 2020). על פניו נדמה כי לקורונה אין השפעה משמעותית על היקף החרדה אצל סטודנטים, אולם ממצא זה עולה בקנה אחד עם תוצאות של מחקר אחר (Hyland et al., 2020) שנערך באירלנד ושבדק את השפעות הקורונה עבין היתר גם בהקשר של חרדה. מהמחקר עולה, כי אנשים בני 65 ומעלה סבלו באופן ניכר יותר מחרדה מאשר צעירים בני 34-18.
תסמיני חרדה יכולים להשפיע באופן משמעותי על תחומי חיים שונים של הפרט, בין היתר קשיים ניכרים באינטראקציות חברתיות ובמערכות יחסים במשפחה, כאשר הם יכולים גם להשפיע על תפקודים בעבודה ובבתי הספר, כולל תפקוד לימודי והשתתפות בפעילויות חברתיות שונות (2010(Walter et al., . אחת ההשפעות של חרדה היא גם בהקשר של פנייה לקבלת טיפול רפואי.
במהלך השנה האחרונה נערכו מספר מחקרים אשר בדקו בין היתר את ההשפעות של הנגיף על החרדה ועל הפנייה לקבלת טיפול רפואי. כך למשל במחקר (Patel et al., 2020) שבדק את הפנייה לקבלת טיפול רפואי בתקופת הקורונה נמצא, כי חשש מהידבקות בנגיף הובילה לירידה משמעותית בהיקף הפניות. ההמלצה של בתי החולים והמרפאות הקהילתיות באשר לנגיף והתפשטותו גרמו למטופלים רבים לעכב את הגעתם למרפאות ובתי החולים ואף לבטל טיפולים חשובים מתוך החשש כי הם עלולים להידבק. מהמחקר עולה, כי החשש מהידבקות הוביל לירידה בהיקף הפנייה לטיפול רפואי. ממצאי המחקר הראו בין היתר, כי 55% מכלל המשתתפים הודו כי הם דוחים טיפולים שוטפים במהלך תקופת הקורונה, כאשר הסיבה היא חרדה מללקות בנגיף עצמו (Patel et al., 2020)
המחקר הנוכחי בודקת את השפעת מגפת הקורונה על החשש מפנייה לטיפול רפואי בבית חולים או בקהילה.