תוכן עניינים
מבוא 2
פרק א' – תפיסות מגדריות אודות מעמד האישה 4
פמיניזם ליברלי מול פמיניזם תרבותי 4
תפיסות מגדריות בשוק העבודה 6
פרק ב': פרק משפטי: זכויות נשים בשוק העבודה על פי קטגוריזציה מובנית 10
פרק ג': פרק תיאורי: השתלבות נשים בשוק העבודה בהשוואה להשתלבות הגברים 14
פרק ד' : דיון אינטגרטיבי 19
סיכום 22
ביבליוגרפיה 23
מבוא
מדדי שוק התעסוקה של נשים בישראל ולמעשה במרבית המדינות בעולם, נמוכים יותר באופן מסורתי מאלו של הגברים. כך למשל, שיעורי התעסוקה והשכר נמוכים יותר מאשר גברים. במהלך השנים ניכרת מגמת שיפור במדדים אלו, אך ההבדלים בין גברים ונשים בשוק התעסוקה אינם נעלמים. שיעור התעסוקה של נשים בישראל נמוך משל גברים, בעיקר בשל שיעור התעסוקה הנמוך של נשים ערביות. יחד עם זאת, נתוני התעסוקה בכל המגזרים עולים בהתמדה, וכיום ישראל מתקרבת לחציון של מדינות ה-OECD מבחינת תעסוקת נשים (פוקס, 2016).
כבר משחר ההיסטוריה, נדרשו נשים למלא תפקיד אינטגרלי בעיצובה של האנושות, בין אם הדבר היה מקובל על גברים או בין אם לאו. במקרים מסוימים נשים מילאו תפקיד כלשהו באופן ישיר, אולם ברוב המקרים מדובר היה בתפקיד בלתי ישיר ואף מוסווה, והוא גם הובא למרחב הציבורי על ידי גברים בשותפות סמויה של נשים. על אף הניסיונות השונים לדחוק את האישה אל שולי המרחב הציבורי, בנוסף לכך שגם הוקצה לה מעמד "ייחודי ומוגבל" במרחב הפרטי (על בסיס התפקידים המגדרים של בהיותה 'אימא' לדוגמה), ידעה ההיסטוריה תנועות של מאבק לשינוי מעמד זה של הנשים, ובנוסף לניסיונות השונים מצד נשים, לכבוש את המרכז ממקומן שבשוליים. במקומות מסוימים עלו הניסיונות בהצלחה, אך בחלק ניכר מהם לא באמת צלח (נוהאד, 2011).
במדינות המפותחות נהוג לחוקק חוקים כנגד אפליה, בנוסף להפעלת אסטרטגיות להעלאת מודעות הציבור בכל הנוגע לאפליה, לחוקים נגדה ולזכויות הפרט שהוא קורבן אפליה (ישיב, 2012). עקרון השוויון נחשב במידה רבה לעיקרון אוניברסלי השואף לבטל כל אי-צדק ואפליה על רקע כלשהו (גזע, דת, לאום, אמונה דתית, נטייה פוליטית ועוד), ובעיקר להביא לידי כך, שאנשים ייבחנו על פי כישוריהם בלבד ולא על פי שיקולים זרים (קניג-יאיר, 2004). יחד עם זאת, הזכות לעבודה אינה נחשבת לזכות חוקתית בישראל, כלומר והיא אינה מעוגנת בחוקי היסוד. לאחר הקמת המדינה, הצטרפה ישראל אל מספר אמנות בינלאומיות, כאשר חלק מההוראות שבאמנות, אומצו במהלך השנים בחקיקת העבודה הישראלית. בנוסף, הצטרפה ישראל בשנת 1991, לאמנה הבינלאומית לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות, שבין היתר קובעת את הזכות לעבודה (דגן-בוזגלו, 2007).
בחברה הישראלית, בדומה לרוב רובן של החברות המערביות, מהווה המגדר מרכיב מרכזי בריבוד ובאי-השוויון הניכר במרבית תחומי החיים. כלומר, היחס המגדרי בחברה המערבית בכלל והישראלית בפרט, הוא אינו קבוע. בתחומי חיים שונים, ובמיוחד בכל מה שקשור לצד המשפטי, הולכת ומתעצמת התודעה המגדרית ומתבטאת בין היתר גם בחקיקה, המקפידה ולעתים אפילו מחייבת את השוויון מגדרי. יחד עם זאת, ישנם תחומים רבים, ביניהם תחומי התרבות, התקשורת, שוק העבודה, מבנה המדינה ואף תחומים במשפט עצמו, ניכר כי קיים היעדר משמעותי של שוויון בין גברים לבין נשים (ששון-לוי ובנימין, 2012).
פערים מגדריים ניתן למצוא בשוק התעסוקה. בישראל לדוגמה, נשים מהוות קרוב למחצית מכוח העבודה (קופפר, 2016), אולם למרות עובדה זו, מתקיים אי-שוויון מגדרי בחברה, בשוק ובמשפחה המתאפיין בפערי משאבים וכוח בין נשים לבין גברים. כך לדוגמה, נשים מועסקות פחות מגברים, מרוויחות פחות מהם בממוצע, מקודמות פחות מהם, והן נוטות להיות מועסקות במקצועות שונים מאלה שמועסקים בהם גברים. הפערים הרבים בין גברים לבין נשים אומנם הלכו והצטמצמו במחצית השנייה של המאה ה-20, אולם החל משנות ה-90 של המאה ה-20 הפערים הללו שהיה אולי רצון שיצטמצמו, נותרו קבועים פחות או יותר (קריכלי-כץ, 2019).
העבודה הנוכחית בודקת, כיצד רשת הביטחון הסוציאלי המוענקת לנשים משפיעה על השתלבותם בשוק העבודה בהשוואה להשתלבותם של הגברים?
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
